מוות הוא נושא כבד. רובנו מדחיקים את הנושא, ונמנעים להתעסק בו.
הוא תמיד בכותרות רחוק מאיתנו, מאותת, מהבהב… מדי פעם חבר או מכר נפטר או נהרג, יש מי שצפויים להתאבל על הוריו אבל העיסוק בו, במוות, לרוב יהיה בחשש, ביראה, ובהצפת רגשות.
ביום כיפור אנו מתעסקים בחיים ובמוות, בנקודת השקה מיוחדת. האמונה כי ביום זה נחתם דיננו "מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו"…מובילה להבנה כי ההתעסקות במוות דווקא ביום זה, מותרת.
מתוך הציפייה לחיים בכל שנה שנה, עולה התפילה להמשך מעגל החיים אשר הופך לחלק בלתי נפרד מאיתנו. מעגל החיים מגלם בתוכו גם את ההתמודדות עם המוות. התמודדות זו יכולה להיות בכמה מישורים מקבילים: במישור הרגשי – האישי, במישור הזכרון ובמישור הכלכלי.
תחומים אלו מתערבבים יחדיו כאשר אדם קרוב אלינו נפטר ויש להתמודד עם האבדן, הריקנות והרכוש שהותיר אחריו.
סוגית הרכוש והנכסים של אדם שנפטר מעוגנת בחוק הירושה הקובע כללים ברורים וסדורים כיצד יש לחלק את רכושו של אדם שנפטר. במקביל לחוק הישראלי קיימת ההלכה היהודית למי שחפץ לקיימה והיא אינה דומה לחוק הירושה כמו גם חוקי השריעה עבור המוסלמים שאינם זהים לחוק או להלכה היהודית.
הסמכות לפסוק מיהם יורשיו של אדם שייכת לרשם הירושה או לבית הדין הרבני עבור היהודים. היה וקיימת מחלוקת לגבי זהות היורשים, או שעולה התנגדות כזו או אחרת, מועבר העניין לבירור לבית המשפט לענייני משפחה.
לאחר פטירתו של אדם, מי שרואה עצמו כיורשו על פי החוק או ההלכה, צריך לפנות בבקשה לרשם הירושה או לבית הדין הרבני בכדי שיקבעו בצו רשמי, מי הם היורשים ומהו חלקם בעזבונו של הנפטר.
בהתאם לכך, אדם שאינו מעוניין לחלק את רכושו בהתאם להוראות החוק או ההלכה, עליו לערוך צוואה עם הוראות מפורטות המגדירות מהו רכושו, מיהם יורשיו ומהו חלקם בעזבונו.
ישנן מספר דרכים לערוך צוואה בת תוקף, והרווחת ביותר הינה צוואה בעדים. העדים שאינם קשורים למצווה ואין להם אינטרס אישי בעריכת הצוואה מעידים בחתימתם כי האדם הינו כשיר וצלול לערוך צוואה. בלעדיהם יהיה ניתן לתקוף את הצוואה ולהביא לפסילתה בבית המשפט, ולכן רוב הצוואות נערכות בפני עדים לעומת האפשרויות האחרות.
בכך שאדם מורה בצוואתו כיצד רכושו יחולק לאחר פטירתו, הוא למעשה מקנה ליורשיו ודאות, סופיות כך שהם ידעו מהם רצונותיו ומשאלותיו ביחס לחלוקת רכושו ונכסיו. עם זאת, רבים חוששים לערוך מסמך זה מסיבות שונות ומשונות. החל מאמונות טפלות, דרך אי ידיעת החוק ועד חוסר רצון להתמודד מול לחצי המשפחה כיצד לחלק את הרכוש.
לרוב אדם שעורך צוואה, זוכה לשקט נפשי כל עוד הוא הביא לידי ביטוי את רצונותיו ובקשותיו ביחס ליום מותו ומה יעשה ברכושו. יש לציין כי למצווה הזכות לשנות את צוואתו ואף לבטלה אם חפץ בכך עד יום פטירתו כל עוד הוא צלול בדעתו וכשיר משפטית לכך.
מנגד, סכסוכי ירושה הינם דבר שבשגרה ומגלמים בתוכם את משקעי ילדות בין היורשים, את אופן החלוקה שאינה הוגנת בין היורשים, אשר מביאה אותם לרוב בפני השופט או הדיין בטענות של מרמה וזיוף של שטר הצוואה, או לטענות השפעה בלתי הוגנת על עורך הצוואה. כאשר עורכים צוואה מנוסחת היטב, בצלילות הדעת בפני עדים מהימנים הסבירות להתנגדות הצוואה פוחתת באופן דרמטי. לכן רבים פונים לעו"ד המתמחה בתחום זה עם כל המורכבויות הרבות המגולמות בו בכדי למנוע סכסוכים מיותרים ולהביא לידי כך כי רצון המצווה יקוים במלואו.
כאשר צוואה נפסלת על ידי בית המשפט, זהות היורשים וחלקם בעזבון תקבע בהתאם להוראות חוק הירושה. כמו כן היורשים יכולים לחלק ביניהם את העזבון באופן שונה מהאמור בצוואה או בצו הירושה וזאת בטרם החלוקה בפועל של העזבון ביניהם.
מתוך הבנה כי ישנם מספר דברים ודאיים בחיים ואחד מהם הוא יום המוות, ומתוך גילוי אחריות ורצון לשקט נפשי, טוב לאדם כי יערוך חשבון נפש והתבוננות פנימה ביחס לרכושו נכסיו ומשפחתו.
נישא תפילה כי מתוך התבוננות זו נצמח כחברה אחראית מכבדת ואוהבת.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
*המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי פרטני וכל האמור בו הינו בגדר הבאת מקרים לשם ההמחשה בלבד.
עו"ד איתמר ארנסט מתמחה בדיני ירושות, צוואות אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך
מוזמנים להקשיב לסדרת הפודקסט "צרות של עשירים" מדברים על כסף משפחה ומה שביניהם לבני הגיל השלישי בקישור הבא :
לקבלת המדריך המקיף לעריכת ייפוי כוח מתמשך בחינם ניתן להשאיר פרטים כאן: