אין כמו תקופת החגים! התחדשות, התרגשות הענקה וקבלת מתנות ותפילה לשנה חדשה הנושאת עימה בריאות אושר ועושר. ההתרגשות אף גדלה כאשר מדובר במתנות גדולות ויקרות ערך בשווי של דירה. עו"ד איתמר ארנסט מסביר את הצד המשפטי של מתנה זו
ישנם הורים המסוגלים להעניק לילדיהם מתנות בסדר גודל משמעותי אם במזומן ואם בלקיחת משכנתא לטובת העניין. לא נכנס לשיקולים העומדים מאחורי הענקת מתנה בסדר גודל כזה, כי בסופו של דבר כל אחד ושיקוליו הוא, עם זאת ישנם שיקולים משפטיים וכלכליים שעל ההורים לקחת בחשבון לאור ניסיון החיים ותהפוכותיו.
כך לדוגמא ארע בלא מעט מקרים בהם משפחות ניתקו יחסים טובים והגיעו לתביעות הדדיות בבתי משפט בעקבות חוסר תכנון משפטי וכלכלי במקרים מסוג זה.
מורכבות המקרים נובעת לרוב לאחר שההורים משלמים את הסכום הדרוש לרכישת הדירה ורישום הדירה על שם הילדים, אך לא מבטיחים לעצמם דרך חזרה במקרה של מחלוקת.
"חוק המתנה" קובע כי מתנה היא הקניית נכס בין מקרקעין, מטלטלין או זכויות ללא תמורה. וברגע שהוענקה המתנה לא ניתן לחזור אחורה ולבקש אותה בחזרה למעט מקרים חריגים הקבועים בחוק ובפסיקה.
הבעיות מתעוררות כאשר בני הזוג מתגרשים ומבקשים לחלק את שווי הדירה ביניהם, ההורים ששילמו עבור הדירה מתנגדים לחלוקת שווי התמורה וטוענים שהם שילמו עבור הדירה ולכן היא שייכת להם ואין הם מעוניינים בחלוקה עם הצד השני.
לעיתים ההורים מעניקים מתנה לילדיהם לרכישת דירה ולשם כך נוטלים הלוואה, אך מנגד הם מצפים מהם להחזר סכום המתנה שלהם בעת המכירה של הדירה. וגם כאן יכולות לעלות התנגדויות מצד הילדים, שכן הדירה רשומה על שמם ובאופן חוקי הדירה שייכת להם, כך שבאין הסכם מחייב בין הצדדים הם לא מחויבים להשיב את הכספים להוריהם. יש לציין כי במקרה כזה יש לסווג מראש את אופי הענקת המתנה כהלוואה ויש צורך משפטי לעגן זאת בהסכם.
לאחרונה נקבע בבג"צ 1907/22 פלוני נגד פלונית קבע השופט גרוסקופף המתבסס על הלכת בית המשפט העליון כי "כאשר מתעוררת שאלה כיצד לסווג כספים שקבלו בני זוג מהוריהם במהלך נישואיהם כמתנה או הלוואה יש להחיל את "חזקת המתנה" דהיינו יש להניח כי ההורים התכוונו להעניק מתנה לבני זוג וזאת בשל יחסי הקרבה המיוחדים השוררים ביניהם… עם זאת ניתן לסתור חזקה זו והיא מוטלת על הטוען אחרת".
לכן, לאור מורכבות המקרים, ולמרות שמדובר ביחסי בתוך המשפחה ויחסי אמון ואהבה שוררים בין הצדדים, העתיד לוט בערפל וההמלצה היא לחשוב ולתכנן את הענקת הכספים גם למצבים בהם יתעורר קושי ורצון להבטיח את הכספים הללו.
במידה ויש צורך ורצון לרשום את הדירה על שם הילדים, ישנם פתרונות משפטיים למצבים אלו שניתן לקחת בחשבון מראש כדי להבטיח את הכספים.
כך למשל, רישום הדירה יהיה על שמו של הילד/ה ולא על שם בן הזוג ובמקביל לכך ניתן לערוך הסכם הלוואה בין ההורים לילדיהם, בו נקבע סכום ההלוואה, דרכי החזר ההלוואה והמועד להשבת הכספים. כמו כן מומלץ לרשום על כך הערת אזהרה בטאבו.
עוד ניתן להציע כי בני הזוג יערכו ביניהם הסכם ממון הקובע כי במקרה גירושין, הדירה תהיה בבעלות בן הזוג שהוריו העניקו את הכספים לרכישת הדירה.
ככל והסכם ההלוואה בין ההורים לילדיהם קובע כי הדירה תושכר ודמי השכירות ישולמו להורים לטובת החזר ההלוואה שנטלו, ניתן לערוך ייפוי כוח נוטריוני בו הילדים הרשומים כבעלי הדירה מעניקים ייפוי כוח להוריהם להשכיר את הדירה בשמם. כך תמנע מחלוקת עתידית במקרה בו הילדים לא פועלים להשכרת הדירה בכוחות עצמם.
לאור מורכבות העניין יש לתכנן את המהלכים הללו עם עורך דין המתמחה בדיני מקרקעין ובדיני משפחה, ואף לשקול עימו שיקולי מס בבוא המשפחה לבצע עסקת נדל"ן המערבת יחסי משפחה מתוך מטרה לייצר שמחה מחד ושקט נפשי מאידך.
המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי פרטני וכל האמור בו הינו בגדר הבאת מקרים לשם ההמחשה בלבד.
עו"ד איתמר ארנסט מתמחה בדיני ירושות, צוואות אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך
מוזמנים להקשיב לסדרת הפודקסט "צרות של עשירים" מדברים על כסף משפחה ומה שביניהם לבני הגיל השלישי בקישור הבא :
לקבלת המדריך המקיף לעריכת ייפוי כוח מתמשך בחינם ניתן להשאיר פרטים כאן: