מדור חדש:

מידי שבוע נארח ב'קונטרה ניוז' את עו"ד איתמר ארנסט שייתן לנו מידע בנושאים משפטיים, מתי ניתן לתבוע ומה החוק אומר, בכל שבוע נדון בסוגיה משפטית מעניינת, והשבוע:

תאונת פגע וברח – פסק דין חדש בעליון קובע באלו מקרים יורשע הנהג כמפקיר את זירת התאונה:

"הפקרה אחרי פגיעה" – הינה עבירה בהתאם לסעיף 64א (ג) לפקודת התעבורה:

"נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים".

בפסק הדין עפ 8729/20 – יוסף כהן נ' מדינת ישראל ואח', ערער הנהג שהיה מעורב בתאונה מצערת ובלתי נמנעת בכביש 6.

מיכל נחמן ז"ל, עברה תאונה והעמידה את רכבה בשולי הכביש. תוך כדי הוצאת משפחתה מרכבה הפגוע, נפגעה מיכל מרכב חולף אשר גרם לפטירתה.

הנהג הפוגע, נעצר בצד הכביש, הגיע לזירת האירוע כאשר זמן קצר לאחר מכן הגיעו כוחות הצלה ושיטור. לאחר כעשרים וחמש דקות עזב את זירת האירוע, תוך התחמקות מחוקרי המשטרה שהחלו לחקור את התאונה ומבלי שקיבל את אישורם לכך. אם לא די בכך הנהג הפוגע נסע לסוכנות ניקוי רכב בבעלותו על מנת לנקות את הרכב, להעלים ראיות ולשבש הליכי חקירה ומשפט.

הנהג הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת "הפקרה אחרי פגיעה" ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, שיבוש הליכי משפט, פיצויים לבני המשפחה ושלילת רישיון למשך 7 שנים.

הנהג ערער על כך לבית המשפט העליון בטענה כי לא בוצעה על ידו עבירה של "פגע וברח", וכי יש לזכותו מאישום זה.

בפסק הדין זיכו אותו השופטים הנדל, ברון וקרא את הנהג הפוגע מעבירה זו.

בנימוקים לזיכוי עמדו על כך השופטים כי ישנם שני שלבים מצטברים למילוי תנאי העבירה:

השלב הראשון – לעצור במקום התאונה ולהבין מה קרה בה.

השלב השני – להזעיק עזרה.

עו"ד איתמר ארנסט

במקרה דנן קבעו השופטים כי הזעקת גופי ההצלה המקצועיים, המתנה ליד הנפגע עד להגעת גופי ההצלה, דאגה למניעת נזק נוסף לנפגע והגשת עזרה ראשונה בהתאם ליכולת ולצורך בכך, מהווים את דרישות הסעיף והנהג אכן קיים אותם. הוא עצר את רכבו, הגיע לזירת האירוע ושהה בה תוך כדי הגעת גופי ההצלה.

אמנם הוא התחמק ממסירת מידע לגופי המשטרה בדבר מעורבותו בתאונה, דבר המהווה עבירה לכשעצמה, אך לגבי עבירה זו אין בה כדי להקים את דרישות לשון החוק על מנת להרשיעו בעבירה זו.

השופט קרא הוסיף כי "תג המחיר" לעבירה זו משקף את הפגם המוסרי – חברתי של מבצע העבירה ולכן יש לצמצם את השימוש בה למקרים שבהם היא אכן מתרחשת. לא כל הזזת רכב מזירת התאונה ואי הזדהות בפני השוטרים מהווה עבירת "פגע וברח", ויש להתייחס למהות העבירה הכוללת זלזול ואי הושטת יד לעזרה לנפגע התאונה.

עו"ד איתמר ארנסט – משרד עו"ד ארנסט ושות'

בית אוצר, רח' חיים משה שפירא, 22 אשדוד

התמחות בדיני ירושה, אפוטרופסות ונדל"ן

השאר תגובה

דילוג לתוכן