יוצאת לדרך חדשה

מי שמכיר אותי יודע שהכתיבה בוערת בי, במשך 14 שנים כתבתי עבור אחרים, היום אני כותבת רק את מה שליבי אומר לי.

לפני מספר חודשים קיבלתי החלטה לקחת פסק זמן מעולם התקשורת, זאת הייתה אחת ההחלטות הכי מורכבות שקיבלתי בחיי, בכל זאת, הכתיבה זה משהו שאפיין אותי, מן כרטיס ביקור כזה, אך ידעתי כי ההפסקה תהיה זמנית עד אשר אחליט לאן אני ממשיכה מכאן. אין זה סוד שכשאתה מועסק כשכיר אצל מישהו מסוים לא פעם הוא מתערב לך בכתיבה ורוצה שתחשוף את מה שהוא רוצה שתחשוף ותסתיר את מה שהוא רוצה להסתיר, בקיצור: תלטף את החברים ותכסח את האויבים, גם אם לא באמת יש בכך עניין ציבורי, רק בכדי להראות מי הבוס. לכל בעל עיתון יש אג'נדה משלו, ומי שיאמר שלא כך הדבר וכולם מאוד אובייקטיבים הוא משקר את עצמו, אך כשהאג'נדה של בעל העיתון לא תמיד משתלבת עם האג'נדה של הכתב לא פעם אתה יכול להרגיש חוסר נוחות במקצוע, בעיקר אם אנו מסקרים עיר כמו אשקלון. מאז ומתמיד נתפסתי כאדם דעתן שלא בקלות ניתן לשבור אותו או להכתיב לו מה לחשוב, יש שאהבו את זה ויש שלא אהבו וזה בהחלט בסדר, הרי אין שלמות בשום דבר, זה שאנשים חולקים על דבריך זה כבר אומר שיצרת עניין.

במהלך פסק הזמן שלקחתי, שמתי לב שהעיתונות המודפסת הולכת ודועכת והיום הרשת החברתית היא שם המשחק, ואם אתה באמת רוצה להישאר רלווטי אתה צריך לדעת תמיד להמציא את עצמך מחדש. אני לא עושה זו למטרת רווח או עבודה נוספת, אני כבר עובדת תודה לאל בתפקיד הכי חשוב בעולם – מורה, ואני רוצה תמיד שתחום ההוראה יהיה העיסוק העיקרי שלי. אך יחד עם זאת חשוב לי עדיין לכתוב את מה שבוער בתוכי, כי עיתונות זה חיידק שלא מסתיים כשאתה עוזב עיתון אלא ממתין להתפרץ מחדש. האתר החדש שלי יופעל בשותפות מלאה על ידי ועל ידי שותפי לדרך, גבי גל.
חשוב לי להודות לכל האנשים שעבדתי איתם במהלך השנים, שנתנו לי הזדמנות ופרנסה וכן שלימדו אותי. אני מודה בראש ובראשונה לחיים תורג'מן, שפתח בפניי לראשונה את עולם התקשורת וקיבל אותי לעבוד בעיתון סקופ, תחתיו עבדתי למעלה מעשור ואהבתי כל שניה. תודה ליואל דוידי, שאצלו עבדתי שלוש שנים יפות בהן היה שיתוף פעולה מדהים, תודה לעורכים שהיו לי בדרך שלימדו אותי כל כך הרבה במיוחד לשרון עטייה שלימד אותי בדרך הקשה איך הופכים לכתב. תודה לחבריי העיתונאים המקומיים, שגם שהייתי מחוץ למערכת עדיין מבחינתם הייתי קולגה וחברת אמת. ותודה אחרונה לקוראיי הנאמנים, שלא הפסיקו לשאול לאן נעלמתי, חזרתי, אני כאן לסיפורים חדשים, לתגובות ובעיקר לשיתופים.

חג חנוכה שמח

קרן אור אזולאי