ד"ר נילי כהן רוכברגר מונתה לדיקנית הסטודנטים במכללה האקדמית אשקלון
ד"ר נילי כהן רוכברגר, מהפקולטה לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון, מונתה לדיקנית הסטודנטים במכללה. ד"ר נילי: "החלום שלי הוא שכל סטודנט וסטודנטית ירגישו שמכירים אותם, מקשיבים להם ועוזרים להם למצוא את הדרך להתקדם". הנהלת המכללה מודה לדיקן היוצא, יואל ישורון, שליווה את הסטודנטים לאורך 27 שנים ויצא לגמלאות
שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז נפתחה במכללה האקדמית אשקלון ב-18 באוקטובר. למעלה משני עשורים ליווה יואל ישורון את הסטודנטים כדיקאן במכללה. השנה, לאחר שיצא לגמלאות וסיים את התפקיד, נכנסה לנעליו ד"ר נילי כהן רוכברגר, מרצה בכירה בפקולטה לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון.

ד"ר נילי כהן רוכברגר מתגוררת בגדרה, נשואה לרן, עו"ד פלילי וצבאי, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי ויחד הם מגדלים שלושה ילדים. היא ד"ר לקרימינולוגיה ולאורך שנים היא מלמדת במכללה ומתמחה בתחומי עבריינות נוער, אכיפת חוק, טיפול ושיקום. לצד ההוראה היא צברה ניסיון בעבודה טיפולית עם בני נוער וצעירים וכן בתפקידים ציבוריים. בין היתר היא חברה בוועדות שחרורים ובוועדות סטטוטוריות נוספות.
"לתפקיד הדיקנית היא מביאה היכרות עמוקה עם המערכת האקדמית ואת הניסיון במפגש עם אנשים בתקופות מורכבות בחייהם", אמרה ד"ר נילי השבוע. "מבחינתי, בלב התפקיד החדש, עומדת היכולת לראות את האדם שמאחורי הסטודנט ולסייע לו ולה להתקדם ולממש את כל היכולות והשאיפות במסגרת הלימודים במכללה".
*מהו החלום הגדול שלך בתפקיד דיקנית הסטודנטים?*
"החלום שלי הוא שכל סטודנט וסטודנטית ירגישו שיש להם כתובת- מקום שבו מכירים אותם, מקשיבים להם ועוזרים להם למצוא דרך להתקדם. אני רוצה דקנאט שנוכח בחיים הסטודנטיאליים, שמחבר בין סיוע כלכלי, רווחה, נגישות, שייכות, חדשנות ורלוונטיות לימודית והכנה אפקטיבית לעולם העבודה. הייתי רוצה שבוגרים יסתכלו לאחור על תקופת הלימודים במכללת אשקלון ויגידו: 'היו שם אנשים שראו אותי, היה מלמד והיה משמעותי והקשב שקיבלתי עזר לי להצליח בלימודים'".
*האם את רואה שינוי בהתנהגות ובצרכים של הסטודנטים, גם המילואיניקים, מאז אסון השבעה באוקטובר?*
"אני חושבת שהתקופה המורכבת הזו מחייבת אותנו להיות קשובים יותר לצרכים ולקשיים שלא תמיד רואים מבחוץ. קושי בריכוז, היעדרות או איחור בהגשת מטלה יכולים להיות קשורים לעומס רגשי, למילואים עצימים או למציאות משפחתית מורכבת גם בעקבות המצב הבטחוני. לצד זאת, חשוב לי לראות גם את הכוחות, את ההתמדה ואת הרצון להתקדם ולהשקיע כמיטב היכולת בלימודים. אנחנו צריכים לשמור על ציפיות אקדמיות גבוהות וברורות, ובמקביל להבין מה נדרש כדי לאפשר לסטודנטים לעמוד בהן. גם עבור המילואימניקים, אני רוצה לחזק את התיאום בין הדקנאט, החוגים והגורמים המטפלים במכללה, כדי שהסטודנט לא יצטרך לעבור בין גורמים או להסביר את מצבו שוב ושוב. המטרה היא לאפשר לו להמשיך להתקדם בלימודים באופן המיטבי, עם תחושה של שייכות ושל כתובת זמינה, גם בתקופה שבה הזמן והכוחות שלו מוגבלים".
*האם לדעתך מערכת ההשכלה הגבוהה עושה די כדי לסייע לסטודנטים שחוו את אירועי המלחמה?*
"אני מעריכה את המאמצים שנעשו במערכת, אבל בעיניי אי אפשר להסתפק במענים שניתנו בתחילת הדרך. יש גם פער בין עצם החזרה ללימודים לבין היכולת לחזור ולהתרכז, להרגיש ביטחון, להקדיש את כל התשומות ללימודים ולתפקד באופן מיטבי לאורך זמן. האחריות שלנו היא להמשיך ולבדוק מי מתקשה, מי אינו מבקש עזרה ומי עלול להישאר מאחור. בעיניי, המבחן הוא גם עד כמה הסיוע נגיש בפועל, ועד כמה הוא מגיע בזמן ובאופן המדויק למי שזקוק לו".
*מהו האתגר הגדול ביותר שאת מזהה דווקא אצל הסטודנטים באשקלון ובאזור הדרום?
"האתגר המרכזי הוא ללמוד ולבנות עתיד בתוך מציאות של דריכות מתמשכת. הסטודנטים באשקלון ובדרום מתמודדים כבר שנים עם ירי מעזה ואזעקות והמלחמה הארוכה הוסיפה לכך עומס רגשי כבד. עבור חלקם, גם כשהסביבה שקטה, החשש מהאזעקה הבאה והדאגה למשפחה אינם נעלמים. הדריכות הזאת עלולה לפגוע בשינה, בריכוז וביכולת להתפנות ללימודים. מבחינתי, חשוב שנבין שחזרה לכיתה אינה בהכרח חזרה לשגרה נפשית. קושי נוסף, מכיוון אחר לחלוטין, נוגע לשינוי העמוק שהביאה הבינה המלאכותית למאפייני הלמידה ולעצם החוויה הסטודנטיאלית באקדמיה. התפקיד שלנו הוא להכיר בכל סוגי המורכבויות והקשיים, להציע תמיכה רגשית וליווי אמפתי וקרוב וליצור בקמפוס תחושת יציבות ושייכות, תחושה של קהילתיות ומשפחתיות, שמאפשרת להמשיך להתקדם גם בתוך חוסר הוודאות".
ד"ר פנחס חליוה, מנכ"ל ומייסד המכללה האקדמית אשקלון*: "בשמי, בשם ההנהלה והסטודנטים במכללה האקדמית אשקלון, אני מודה מקרב לב ליואל ישורון על 27 שנות מסירות אין סופית, ליווי, אהבה ודאגה לדורות של סטודנטים שהיו עבורו כמו משפחה. אני מאחל הצלחה גדולה לד"ר נילי כהן רוכברגר עם כניסתה לתפקיד דיקנית הסטודנטים, אין ראויה ממנה להמשיך את הדרך במקצועיות וברגישות. הצלחתה היא הצלחתנו".
