את ישיבת מועצת העיר שהתרחשה השבוע החלטתי לא לסכם ולסקר בכתבה עובדתית משום שאני רוצה לשמור עוד על כבודו של הציבור בעיר שאלו הם נציגיו

ביום שני השבוע התקיימה ישיבת מועצת העיר, בה הוחלט לדחוף כל כך הרבה נושאים חשובים שכל אחד מהם מצריך התייחסות מיוחדת, לישיבה אחת, כאילו מישהו בא לסיים בוצע על ישיבה כל כך חשובה, הדבר היחיד שהציבור רואה מתוך כל ההתנהלות של אנשי הציבור. ראשית העובדה כי לא משקיעים עוד טיפה של מחשבה להבין שהעיר גדלה וכבר אולם המועצה צר מלהכיל את כולם זה כבר מראה עד כמה ישיבת המועצה אינה בסדר העדיפות של השלטון. האולם קטן אפילו למי שאמור להשתתף בישיבה, ובינתיים בדיוק ממול יש את 'בית יד לבנים' השומם, גדול ומספיק לכל כך הרבה אנשים, מדוע אף אחד לא הבין את זה עדיין?

ישיבת מועצת העיר האמיתית הייתה אמורה להתקיים בשבוע הבא, כמו כל תחילת חודש, אך כנראה למישהו לא היה רצון להיפגש פעמיים בהפרש של שבוע, כנראה שנציגי הציבור הם חותמת גומי ולא יותר. אז את ישיבת מועצת העיר הקדימו לישיבת התקציב והניחו שהיא תסתיים מהר, הרי לא באמת אכפת מה חושבים אחרים, בואו נצביע ונסיים עם זה. כשכתבו את סדר היום לא לקחו בחשבון שהגיעה אל הישיבה אופוזיציה טעונה מאוד שיש לה הרבה מה לומר, כמובן שהיו דברי טעם ודברי הבל, כמה אפשר לשמוע חבר מועצה שבא פעם בשנה לקטר ולגדף את כל מי שבהנהגה, מנסה ליצור פרובוקציות מיותרות ולהעליב עד שהצליח לעצבן אפילו את חבר המועצה דורון נקשרי, שדווקא נהיה מאוד רגוע בזמן האחרון, וככל שהוא מתנהג כך, אני מתביישת עבור הציבור שבחר בו, מי זה אתם שואלים? על ראש הגנב בוער הכובע, תרתי משמע.

האופוזיציה בפעולה

ואם לא מספיק הוא, נראה כי עוד חבר מועצה מכין את עצמו כבר לבחירות הבאות, זהו איתי סהר, שיצא בסערה לאופוזיציה והגיע גם הוא עם המון שאלות, שאלותיו באיזשהו שלב עצבנו כל כך את תומר גלאם שהוא החל לצרוח לעברו כי האנשים בהם הוא תמך בממשלה לא סייעו כלל לאשקלון, לכן אין לו כל כך מה לומר. וחילופי הצעקות לא חלפו להם, נראה שמישל בוסקילה, יו"ר המועצה, היה צריך לשמש כל הזמן מבוגר אחראי בכדי לנסות ולהרגיע את הרוחות ולנסות להתקדם, במשך למעלה משעתיים התקיימה ישיבת המועצה הראשונה. רגע ועוד לא דיברתי על המנכ"ל החדש, שאלוהים יודע מה לו ולמנכ"לות אך כל אחד יודע איך הוא הגיע לשם, וכל הדברים השליליים שנאמרו נגדו אפילו לא הזיזו לו, הוא היה זחוח ופסע לו באולם כמו טווס שבדיוק פתח את זנבו, כנראה זה מה שהוא חושב על העיר ותושביה, אני רק מקווה שיוסי דיין ימשיך לעזור לנהל את העיר, כי אם הוא ילך אחורה וייתן לצמרת הניהול הזו לקחת את המושכות לבד לידיים כולנו נטבע.

איתי סהר הפך לאופוזיציונר לוחם – צילום: קונטרה ניוז

אחרי ישיבת המועצה מן המניין, אחרי שכבר היו מותשים כמעט כולם, החל הדיון על ספר התקציב, מרוב שרצו למהר כל כך, שכחו את הדבר העיקרי והחשוב ביותר, התשבוחות והערכה לאלו שעמלו על התקציב כל כך קשה, כל אגף התקציבים והגזברות בעירייה, אך מה זו תודה לעומת עוד צעקה. במקום לקיים ישיבת תקציב חגיגית, העברת התקציב עברה פה אחד, כמובן עם מי שעוד נותר שם ולאף אחד לא באמת היה כוח לשמוע את בשורת התקציב, ואם זה לא מספיק, המשיכו לדון גם בדו"ח הביקורת, דו"ח ביקורת של שנת 2019 שהיה אמור להיות מובא לאישור לפני חצי שנה לפחות, כל כך ישן שאפילו המבקר עצמו כבר לא זוכר מה היה כתוב בו, והאם תוקנו הליקויים? הצחקתם אותי.

כנראה שכל כך לא משנה כבר מה קורה בעיר, שאפילו דו"ח הביקורת נדחק לפינה, נו טוב, לפחות יש בקרוב בית הגמלאי והסטודנט, אז מה אם זה על חשבון פינת הנצחה לחללי מערכות ישראל, לא צריך להיות קטנוניים, או שכן?! (למי שלא הבין זו הייתה כמובן אירוניה), אז כן, זה היה השבוע שהיה, ואלו היו נציגנו, אוי לנו ואבוי לנו שאלו נציגנו.

השאר תגובה

דילוג לתוכן