מה באמת קורה בעיריית אשקלון ועד כמה מתבצע שם מעקב על נושאי משרה שונים, התנהלות וכדומה. זמן רב נשמעות תלונות ותהיות של עובדים ותושבים שמרגישים כאילו אף אחד לא מפקח, ראש העיר יוצא בפרסום שבועי משלו על חשבון משלם המיסים ובעצם זורה חול בעיני התושבים, איפה חברי המועצה?

כבר כמה חודשים שנראה כאילו אף אחד לא מפקח על הנעשה בעיריית אשקלון, זה מתחיל ממנהל הנדסה, מחלקה משפטית, דוברות, משרות אמון ועוד, נראה כאילו הכל יודעים אך לאף אחד לא ממש מפריע, רק למי שבאמת זקוק לשירות איכותי מהרשות המקומית, כאן הוא בעצם יכול למצוא עצמו מסתובב סביב הזנב של עצמו ללא שום סיוע רציני. וכך כל אגף משמעותי לא פעם מטרטר את התושב שלפעמים מרגיש כי אם אין צורך עדיף לא להתקרב לעיריית אשקלון. שלא לדבר על חוסר סנכרון בין אגף לאגף.

המחלקה המשפטית:

ניתן יותר לכנות אותה כ"מחלה המשפטית", יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה שם, מזכירת המחלקה יצאה לפרישה ולא הביאו מזכירה מוקדם יותר שתחפוף את המזכירה ובכך מצאה עצמה מזכירה חדשה ללא חפיפה במחלקה הכי מורכבת בעיר. ואם זה אינו מספיק גם עורכי הדין לא ממש יודעים מה לעשות שם, הם מעבירים נושאים רבים ליעוץ חיצוני יקר, כל כך לא בטוחים בעצמם עד שהיועצים החיצוניים אפילו מגיעים איתם לוועדות, הם לא מסונכרנים מול מחלקת חניות וכל ערעור על דו"ח הופך לחוברת תביעה בבית משפט שיכול היה להסתיים אפילו בשיחת טלפון, "לפני שנה קיבלתי דו"ח חניה והחלטתי לערער דרך אתר העירייה," סיפרה תושבת העיר והמשיכה, "הגשתי את הערעור והמתנתי, לאחר חצי שנה קיבלתי הזמנה לבית משפט, כי במחלקה המשפטית לא הבינו אותי וחשבו שאני מבקשת להישפט, בסיוע של חברת מועצה יקרה, שבאמת פועלת למען הציבור, פניתי למחלקת חניות וביקשתי לתקן את הטעות, המזכירה במחלקת חניות אמרה שהדבר טופל וזה יהיה ערעור, כעבור שלושה חודשים נוספים, קיבלתי החלטת בית משפט שלא התייצבתי למשפט והשופט פסל שאשלם את הדו"ח המקורי, נציג המחלקה המשפטית עוד דרש הוצאות משפט, השופט דחה אותו על הסף, התקשרתי לברר איך קרה דבר כזה והם מבחינתם טענו שלא ניתן לשנות בקשה להישפט לערעור לאחר שזה הגיע לבית משפט, והם מעבירים הכל לבית משפט, בלי חלילה לחשוב פעמיים, הם גם לא טרחו להתקשר אלי ולציין זאת, אולי רציתי לבוא למשפט, שמעתי את אוזלת היד של מחלקת החניות ואת הייאוש שלהם מהמחלקה המשפטית והבנתי שאני לא היחידה שנעשה לה עוול."

החלטת בית המשפט שלגביה לא ניתן זימון

הקומה הרביעית:

משרות האמון בקומה הרביעית אינן מאיישות באמת את התפקיד המוגדר להן בחוק ונראה כי המטרה הייתה לסדר שכר לחברים שעזרו, כך למשל מעולם לא תמצאו באמת את עוזרת סגנית ראש העיר, כי אין כזו, במקום זה תמצאו את זו שמקבלת את התקן על כך באוניברסיטה הפתוחה ואיש אינו יודע מה היא באמת עושה בעירייה.

עוזר ראש העיר אליהו ברדא הוא תעלומה נוספת משום שאף עובד לא יכול להצביע מתי בפעם האחרונה הוא עזר לראש העיר במשהו.

סגן ראש העיר, אברהם עשור, שאמור לשבת לימינו של ראש העיר נזרק לקומה השנייה וקשר בינו ובין ראש העיר הינו מקרי בהחלט.

ראש לשכת ראש העיר, פיני שוורץ משמש כיום כיועץ פרויקטים, כנראה סודיים כי אף אחד לא באמת יודע אילו פרויקטים, הוא יושב במשרד הסגנים לשעבר בקומה הרביעית ובחדר ראש הלשכה יושבת ראש לשכה חדשה שמאיישת את התפקיד הזה בשכר אחר.

פיני שוורץ - ראש לשכת ראש העיר, האמנם?! צילום: פייסבוק
פיני שוורץ – ראש לשכת ראש העיר, האמנם?! צילום: פרטי

מינהל הנדסה:

דברים שם זוחלים, קבלנים מתלוננים על הפסדים בגלל שמפקחי בנייה לא מגיעים בזמן לבדוק את סיום העבודות שלהם, דבר שעולה להם בתשלומים מיותרים, כמו כן מדווחים הקבלנים על העדפות שונות לקבלנים שונים. "מי שלא חייב לבנות באשקלון שיברח ממנה." ציין אחד הקבלנים.

ועד עובדים:

אם כבר לדבר על מי באמת עובד, אפשר לומר כי רק בועד העובדים מתנהלת עבודה, הבעיה היא ככל שהוועד עובד כך הציבור סובל,  בחודש הבא יחזור הועד לתפקידו המקורי כחברת טיולים, הפעם לדובאי, וכבר הרשימה מלאה עד אפס מקום, בתוך הרשימה נכללות גם סייעות גני ילדים, שככל הנראה גם יחויבו בבידוד לאחר שיחזרו, אך כנראה זה לא מספיק בהול ואין מנהיג שיוכל לומר להם עד כאן, אפילו כתבה בערוץ 12 לא מנעה את יציאת העובדים, אז מי זה ראש העיר שיחליט, בהחלט שאפו לארמו וקנין, אולי הוא צריך להנהיג אותנו מול הממשלה, הוא לא יודע לשמוע לא כתשובה, וכזה מנהיג אנחנו צריכים.

ארמו וקנין, יו"ר ועד העובדים. צילום: פרטי

 ספורט:

הדבר הכי הזוי יותר מכל דבר אחר שנתקלתי בו הוא נושא משחקי החוץ של הילדים והנוער בקבוצת הכדורגל "הפועל אשקלון", הדרישה שיגיעו למשחקים בכוחות עצמם היא משהו שלא שמעתי עליו מעולם, ומוזר שזה אפילו לא הזיז לאף אחד שם למעלה, זה היה צריך לגרום לרעידת אדמה, ראש העיר היה צריך לצאת בהצהרה דרמטית, במקום זה, הילדים לא שיחקו, ההורים מנסים להילחם לבד ולבעלים החדש של הקבוצה שהספורט באשקלון מעניין אותו כקליפת השום ממש לא אכפת אם הילדים שמתאמנים כל השבוע יצאו למשחק חוץ או לא. אחד ההורים סיפר אתמול ל'קונטרה': "מאז מכירת הקבוצה לבעלים התחילו הבעיות. תחילה לא החלו האימונים אלא רק לאחר כשבועיים. לאחר מכן הם התנגדו להוציא הסעות בטענה שההורים צריכים לקחת את הילדים , רק לאחר לחץ שלנו הוציאו לחלק מהמשחקים. (פעם אחת כל הורה שילם 50 שח בעלייה לאוטובוס) שבוע שעבר לאחר פגישה עם נציג הבעלים רובי רגב הובהר לנו שאין הסעות. מנגד הוא ביקש לשלם ושיהיה בסדר. היום ב10 היה אמור להתקיים משחק של טרום א' נגד 'הכח רמת גן' ומכוון שההורים התנגדו להסיע את הילדים וההנהלה התנגדה להוציא הסעה בוטל

קבוצת הנערים במשחק בעונה הקודמת, צילום: תמי חזות

כמובן שפניתי לעיריית אשקלון עם כל השאלות הללו, אך הדוברות העמוסה כל כך בעירייה בהוצאת עיתון ראש העיר, לא טרחה אפילו להשיב על שאלה אחת, כל כך צפוי.

השאר תגובה