'מישהו הולך תמיד איתי': אשקלון ציינה את ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בטקס מרכזי ומרגש ברחבת 'יד לבנים'
אשקלון מתייחדת עם זכר הנופלות והנופלים: כ-8,000 תושבות ותושבים השתתפו הערב, שלישי, 03.05.2022, בטקס המרכזי ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה שהתקיים ברחבת בית יד לבנים.
הטקס נערך במעמד המשפחות השכולות, ראש העיר, תומר גלאם, מ״מ ראש העיר, סופה ביילין, סגנית ראש העיר, מיריי אלטיט, סגני ראש העיר, יורם גניש והרב אברהם עשור, חברי המועצה, שרה זכריה, אפי מור ואיתי סהר, יו"ר יד לבנים, יעקב מושיאשוילי, נציגת צה״ל סא״ל ליטל אקווה ומכובדים נוספים.
הטקס התקיים בסימן הגעגוע והזיכרון העמוק שלא עוזב ולו לרגע את משפחות הנופלים; המציאות שממשיכה לצד הכאב, והאהוב שאינו – נמצא שם תמיד.
במהלך הטקס שולבו אומנים מקומיים לצד האומנים ישי לוי, אמיר דדון, רותם כהן ושי המבר, והנחה אותו השחקן יפתח קליין.
קטעים מרגשים במיוחד נרשמו כאשר ארבע חברותיה של יסמין קריסי ז״ל העניקו להוריה של יסמין ז״ל ארבעה פרחי יסמין, כל אחת. בנוסף, עלתה לבמה אחות של לירן בנאי ז״ל, בן להורים חירשים שנהרג במסגרת תפקידו, ותרגמה לשפת הסימנים את השיר ׳אל תלך מכאן׳ ששר הזמר ישי לוי.
מוקדם יותר הערב השתתף ראש העיר בטקסי הזיכרון שנערכו לזכרם של הנופלים משבט נמרוד מתנועת הצופים, ובטקסי הזיכרון בבתי הספר מקיף אורט עירוני א ובמקיף אורט על שם הנרי רונסון.
נאומו של ראש העיר בטקס המרכזי:
״העיר אשקלון מרכינה הערב את ראשה ומתייחדת עם זכרם של 24,068 חללי מערכות ישראל, כוחות הביטחון ונרצחי פעולות האיבה, בהם 372 טובי בניה ובנותיה של העיר אשקלון שנפלו במשימת ההגנה על המולדת, ו-59 שנרצחו בפעולות איבה וטרור.
הערב ומחר נתייצב, בענווה, אומה שלמה, לצד המשפחות השכולות, נביט בעיניהן הדומעות, נחזיק את ידן הרועדת, נאמר מילות נחמה, נתמוך, נחבק וננסה, ולו ליום אחד, לשאת על גבינו את מטען השכול הכבד מנשוא שהן נושאות איתן, יום יום, שעה שעה, מאז אותה דפיקה ארורה על הדלת.
מאז אותו רגע בו החיים נעצרו, החלומות נגדעו, התקוות התפנצו, היגון הפך לאורח של קבע בביתכם והעצב תפס לו מקום משכן בחדרי ליבכם. מאז אותו רגע בו פילח הכאב את שגרת חייכם, משל היה גודע באבחה אכזרית אחת איבר מגופכם, מחוויר כל שמחה שנותרה והופך רגעים של אושר לפסיפס של שברי זיכרונות. מאז אותו רגע שבו היכתה בכם הידיעה הנוראה – יקירכם לא ישובו עוד, ושום דבר לא יחזור להיות כפי שהיה.
השבר, האבל, האובדן מלווים אתכם מאז, וילוו אתכם עד יומכם האחרון. תהום העצב על מי שהיה ואיננו, ייסורי הלב – על מה שיכול היה להיות. על החיים שהוחמצו, השאיפות שנמוגו, על העתיד שהפך לעבר.
אך אתן, משפחות שכולות, יודעות, כי זיכרונות הם כל מה שנותר לכן. על אף חלקת הקבר הדוממת, הזיכרונות רועשים, חיים ופועמים. באמצעותם, הבן והבת שנפלו, האם שנרצחה והאב שלא ישוב עוד, ממשיכים לפסוע עמנו.
פניהם המחייכות שמביטות בנו מאלבום התמונות, הקול המוכר שנשמר מהשיחה האחרונה, תחושת המגע הרך על לחיים קטנות, כתב היד שנותר על דף הנייר, השם החקוק על מצבת האבן – חיים בתוככם, בזכרונות, בתהיות, בחלומות.
ולהם, אנו חבים את חיינו ואת עצם קיומנו כאן, על אדמת הארץ הזו, אדמה שספוגה בדמם של מיטב בנינו ובנותיו שנלחמו, חירפו נפשם, הגנו, הצילו והגישו לנו את ארץ ישראל על מגש של כסף.
מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְהוָה נאמר בספר ירמיהו,
הם, הטובות והטובים, היפים והטהורים, הזכים והרכים, שילמו את המחיר הגבוה ביותר שאפשר להעלות על הדעת – עבורנו. עבור ילדינו, עבור הדורות הבאים.
ועלינו, על כל אחת ואחד מאיתנו, מוטלת המשימה לפרוע את החוב שהותירו לנו, לא בכוח הזרוע, אלא בעוצמת האמונה, לא בכוח החורבן, אלא בעוצמת הבנייה וההקמה, לא בכוח ההרס, אלא בעוצמת הרוח, הרעות והתקווה, זו לעד תהיה תשובתנו הניצחת לטרור, שעדיין, בימים אלו ממש, 74 שנים מאז תקומתנו, ממשיך לזרוע שנאה, לפגוע ולהטיל חושך ואפלה, הטרור לא מבחין בינינו – הוא לא מבחין בין היושבים בבתי קפה, בין ההולכים ברחוב, בין המתפללים, בין ילדות, ילדים, נשים, גברים ובין חיילות וחיילי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו, בעיני אפסי האדם, עלובי החיים שאימצו את הטרור לשגרת חייהם – כולנו יהודים.
מחר, עם הנפת הדגל בגאון לראש התורן, נאמר להם בקול אחד, חד וברור – זו הארץ שלנו, ארץ ציון וירושלים. לא ניצחתם ולא תנצחו אותנו. לא בדורנו ולא בעוד אלפי דורות.
מדינת ישראל תמשיך להאיר למרחקים, לעמים רבים ולמדינות רבות – כמגדלור של הצלחה, חדשנות, יצירה ויוזמה פורצת דרך, כאומה המאפשרת הזדמנויות אינסופיות לכל אדם באשר הוא, בסובלנות, סבלנות והכלה, ומעצבת את עתידה במו ידיה, עתיד של שגשוג וקדמה לתפארת, מודל ומופת
אסיים בתפילה לרפואתם ולהחלמתם של כל פצועי צה"ל והלומי הקרב, לשובם של כל שבויי ונעדרי ישראל, בהם סגן הדר גולדין וסמ״ר אורון שאול ואברה מנגיסטו, תושב העיר אשקלון ולשלומם של כל חיילי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון,
הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ,
מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם,
וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה
בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. יהי זכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה נצור ומבורך בלבנו לעד״.