למרות פיגוע הדריסה ב'חיזמה' בו נפצע באורח בינוני, שון שירר מאשקלון חזר שבוע אחרי לגדוד והמשיך לטפס בסולם הדרגות, כאשר הוא מאמין במשהו אחד – צה"ל זו חובה שהיא זכות – "כשהייתי תלמיד לא ידעתי את כל מה שאני יודע היום על צה"ל וחבל", רס"ן שון שירר מדבר לראשונה – ראיון

שון שירר (25) מאשקלון נולד בכרמיאל, עבר לאשקלון מיד שהתגייס לצה"ל בעקבות חברתו ומאז הוא מתגורר בה ומאוד אוהב אותה, בעקבותיו עברו גם הוריו להתגורר בדרום.

שירר הינו רס"ן בקבע, משמש היום כקצין אג"ם גדוד תבור בחטיבת החילוץ התפקיד של הגדוד בשני כובעים, חילוץ מבניינים קורסים, כמו למשל מנזק של גראד, ביום יום הם תופסים גזרות מבצעיות באיו"ש, ושם בעצם נפצע.

צילום: דובר צה"ל

רס"ן שירר נפגע יחד עם עוד שלושה מחייליו בפיגוע הדריסה ב'חיזמא'  בתחילת יולי לפני שנתיים, מתחקור ראשוני של האירוע עולה כי מדובר בפיגוע דריסה, במהלכו המחבל זיהה את הלוחמים ששהו בנקודה לצד הדרך במהלך משימה מבצעית ודרס אותם. כתוצאה מפגיעת הרכב נפצעו שלושה לוחמים באורח בינוני ושני לוחמים נוספים באורח קל. הפצועים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים. המחבל ואביו נתפסו בתום סריקות ובידוק במחסום של כוחות צה"ל במרחב, בעקבות פעילות מודיעינית של שב"כ. השניים נלקחו לחקירה. צה״ל ימשיך לפעול לשמירה על הביטחון במרחב ויפעל לסיכול ניסיונות פיגוע וללכידת מחבלים, לוחמי צה״ל שנפצעו הגיעו למרחב במהלך משימה מבצעית ונפצעו כתוצאה מפגיעת רכב. "הפצועים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים. כוחות צה"ל סורקים במרחב אחר הרכב הפוגע. רס"ן שירר היה באותו הזמן  מ"פ היה נוכח בפיגוע הדריסה בחיזמה וכתוצאה ממנו נפגע. "היינו בתהליך שלילת זריקת אבנים מהציר שהיה שם," מספר רס"ן שירר ומוסיף,  "הלכנו על הציר בכדי לחפש את מקור זריקת האבנים, אז הוא הגיע מאחורינו עם אורות גבוהים ונכנס בנו, היינו שישה אנשים, ארבעה מתוך השישה נפגעו, הוא נתפס שלוש שעות אחרי, בתוך חמש דקות כל הכוח כבר הגיע לחלץ אותנו, היינו חלק מהתהליך שהוא נתפס, סמכתי על המערכת שתיתן את הדין, אני לא עוסק בנקמה אני כאן בכדי לעשות את התפקיד שלי." הוא נפגע בגפיים בעיקר ברגליים, הוא וחייליו פונו לבית החולים, שבוע לאחר מכן חזר ליחידה, למרות הפציעות, הוא לא תפקד באופן מלא, אך אט אט חזר לתפקוד מלא, כבר אחרי חודש השתקם. הנהג שהיה איתו חזר אחרי חודש ליחידה, הקשרית שהייתה איתו והחופ"ל שהיו איתו השתחררו מהצבא."

ומתי אתה חזרת לגדוד?

לא לקח לי זמן להבין שאני רוצה לחזור, אחרי ארבעה ימים כבר חזרתי ליחידה. כשנפצעתי האמירה הייתה שכנראה אני לא אצליח לחזור ולעשות את מה שאני יכול, לא היה על זה המון שיח, רק נאמר שכשארגיש טוב יותר אוכל לחזור, חזרתי אך לא התחלתי לרוץ אחרי הג'בלאות, ולאט לאט עם פיזותרפיה טובה התקדמתי.

מקום הפיגוע בחיזמה – צילום: קבוצת מדברים תקשורת

איך מנטלית משתקמים מפיגוע כזה?

אני לא יודע אם אקרא לזה שיקום מנטלי, אני חושב שבתור לוחמים אנחנו מבינים שזה חלק מהסיכונים שלנו, ואנחנו יודעים את זה, כשאתה הולך ללחימה אתה מבין שזה יכול לקרות, וזה התפקיד שלנו, בעצם לשמור על המדינה והאנשים שחיים בה, שיוכלו לישון בשקט, אח"כ לדאוג לעצמנו.

אתה מדבר כציוני מובהק שעבר חניכה אישית וסדורה בתנועת נוער, היית בתנועת נוער?

יש הרבה לוחמים שהגיעו מתנועות נוער ויש להם דרייב ללחימה, אני לא הלכתי לתנועת נוער, לא נתתי לזה חשיבות, בדיעבד אני מבין שיש לכך המון חשיבות ממה שהערכתי בעבר.

אתה חושב שהמערכת הצבאית עוטפת את החייל גם שהוא לא נותן את התפוקה המלאה?

אני חושב שזו הבנה מהנקודה שאתה נמצא בא, אני חושב שלפני שהתגייסתי לא באמת ידעתי, אני חושב שרק שאתה דורך בצבא אתה מבין את זה, אתה מבין מה הצבא עושה בשבילך, מה קורה עם הילדים היום? הדור שלנו מבין שזה משהו זמני שכל אחד צריך לתת את מה שהוא צריך במשך שנתיים ושמונה חודשים ואחריהם יבואו עוד. אני חושב שהצבא תומך באנשים שלו, הוא לא מפקיר אותם, ישנם המון תהליכים שמתרחשים במקביל, גם עם החיילים שלי שנפצעו אני עדיין בקשר איתם.

הרבה נערים שראו את הסדרה 'שעת נעילה' מעט הסתייגו מהרצון להתגייס לקרבי, אתה חושב שכך באמת מרגישים הלוחמים?

יצא לי לשמוע על הסדרה, בעיני סידרה היא בכל זאת סידרה, היא לא המציאות, אפילו אם נתנה ביקורת נוקבת, אני יודע מה קורה בשטח, אני יודע איך אני מתנהל מול החיילים שלי.

אתה עומד עכשיו מול מתגייסים בשכבת יב' מה היית אומר להם?

את שואלת אותי מה הייתי רוצה להגיד לעצמי כשהייתי תלמיד בכיתה יב', הייתי אומר להם כי השירות זו זכות וחובה, זו זכות לתרום למדינה בעיני זו חובה קיומית בעיניי שנמשיך להתמודד כמדינה. המידע לא היה נגיש בתקופתי לתלמידים לקראת גיוס, היום המידע יותר נגיש, הצבא מסביר היום טוב יותר מה ניתן לעשות בו.

איך ידעת מה אתה רוצה לעשות בצבא?

כשאני התגייסתי הייתי ללא ידע מקדים על הצבא, המשפחה שלי היא לא משפחה צבאית, לא היה לי מספיק ידע על מה אני רוצה לעשות, רק שהגעתי הבנתי מה אני באמת רוצה לעשות, למרות שהתגייסתי ללחימה, אך באמת בתוך תוכי לא ידעתי מה אני רוצה. רק שהבנתי מה המשמעות להיות לוחמים.

שון מקבל את דרגת הרס"ן אחרי הפציעה – צילום: דובר צה"ל

אתה אוהב להיות לוחם?

אני רואה את עצמי נשאר במערכת, מבצע תפקידים שאני מאמין בהם וחושב שהם חשובים במטרה כמה שיותר לתרום.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?

אני מאמין שהצבא יבחר לי את העתיד, אני מתכוון להמשיך, כמובן שאני צריך להוכיח את עצמי, אני רוצה להמשיך לשרת אך חובת ההוכחה היא עלי.

אם לא היית בצבא עכשיו מה היית עושה?

לטיול הגדול כרגע בטוח לא הייתי הולך, אך הייתי עושה טיול ולאחר מכן הייתי רוצה ללכת ללמוד, יש לי המון אופציות אני לא יכול להצביע. כי אני כעת בצבא

ומשפחה?

אני מגיע הביתה אחת לשבועיים, לפעמים קצת יותר, מתגורר באשקלון עם החברה, כבר כמה שנים. 

עד כמה המשפחה היא חלק בלתי נפרד מקבלת ההחלטות הצבאיות שלך?

המשפחה היא חלק מהותי מקבלת ההחלטות האם להישאר או לא, בתמיכה של בת זוג מי שמאמין בדרכו ועושה את מה שהוא עושה מהסיבות הללו הוא יצליח בשירות, כמובן זה רק בונוס שיסייע לך לעשות את מה שאתה אוהב.

2 thoughts on “גאוות יחידה”

השאר תגובה