פרופ' חזי לוי הפך את בית חולים ברזילי למרכז רפואי אוניברסיטאי מצליח, עזיבתו היא פספוס ענק לתושבי העיר ולברזילי, כולם יודעים את ערכו של האיש, ובכל זאת, גם במינויו היו כמה שפקפקו, מה יהיה איתנו?

את פרופ' חזי לוי הכרתי לראשונה במהלך מבצע צוק איתן, כשאני אומרת הכרתי, הכוונה שממש ישבתי ושוחחתי עם האיש. גילית אישיות מדהימה, איש צבא בעברו שכולו לב ונשמה. לראשונה, באמת הרגשנו את המנהל ולא רק שמענו עליו, אני אינני רוצה לדבר בגנותו של מנהל בית החולים הקודם, אך יכולה לומר בוודאות כי חזי לוי עשה לו בית ספר. הוא האמין במקום, לאחר שאפילו אנו המקומיים הפסקנו להאמין, הוא השתולל בארץ ובעולם ונלחם עבור תקציבים לבית החולים, הוא לחם כאילו הוא עכשיו בשדה קרב על כל שקל עבור בית החולים, הוא היה שותף פעיל לכל מה שנעשה בבית החולים, הרגיש את העובדים מהזוטר לבכיר, והעובדה שהם מבכים על עזיבתו אומרת הכל. לא שמעתי מילה רעה על האיש, הוא לא היה פוליטיקאי, אמר תמיד את אשר על ליבו גם אם זה לא מצא חן בעיני רבים, הוא לא היה נהנתן ולא שחצן, ואולי זה מה שעשה אותו לאיש כל כך מיוחד. לפני שנתיים הערכתי אליו התעצמה, כשהגיע להשקת הספר שלי ולראשונה הבנתי כי הוא היה קרפ"ח בצבא, בעת שבן דודי אמיל אזולאי נפל באסון המסוקים, והוא היה זה שהיה בשטח באותה עת והתחבר כל כך למשפחות, ועד היום, מי שעבד תחתיו בצבא זוכר לו חסד נעורים. לכמה אנשים אנו זוכרים בחיים חסד נעורים? העובדה כי לוי נכנס לליבם של רבים רק מוכיחה עד כמה הוא אישיות מיוחדת.

וכיאה לאדם מוכשר, הוא התקדם בסולם התארים וכעת הגיע לטופ, מנכ"ל משרד הבריאות. תפקיד שכל מי שעובד בעולם הבריאות חולם עליו. העובדה שחזי הסכים לקבל על עצמו תפקיד כזה בתקופה הכי מאתגרת בריאותית שיש, רק מוכיחה מיהו האיש ועד כמה הוא אוהב אתגרים וגם צולח אותם. כך עשה גם בבית חולים ברזילי, שנלחם עם כל העולם על הכל. ובמקום לשמוח שזה האיש שהולך להיות אחראי על הבריאות של כולנו, אנחנו מיד שומעים סיפורים שליליים על המנוי, דו"חות ביקורת שונים שתפסו אותו על קטנות כמו קשרים אישיים עם תורמים, משהו הזוי שבכלל אפילו לא שווה התייחסות, אך בישראל כמו בישראל אף אחד לא באמת יכול להיות בטופ בלי שינברו בעברו ויחפשו עליו רפש בכדי להזיק לו, רק שאנשים לא מבינים שמי שניזוק מכך הכי הרבה בסופו של דבר זה הציבור. משום שאנשים ישרים כל כך חוששים להתמודד לתפקידים ציבוריים משום שאינם רוצים להיות חשופים כל כך לעין הצרה של הציבור, כואב לי שאני מכלילה, משום שבאמת רוב הציבור לא כזה, אך המיעוט לצערי הוא שעושה את כל הרעש ולעיתים גם מכתיב את השיח היומי. צר לי שניסו לטנף את שמו של האדם הכי ישר ומוסרי שהכרתי, איש קטן עם לב ענק, ההודעות המפרגנות בכל פורום אפשרי על מינויו רק מוכיחות איזה אדם הוא. לצערי העיר אשקלון הפסידה, אך אין ספק שמדינת ישראל כולה הרוויחה. ולנו יש את הזכות לומר כי זיהינו אותו קודם. בנימה אישית, פרופ' חזי היקר, תודה לך עבור כל מי ומה שהיית עבור תושבי העיר בכלל ועבורי בפרט, הייתה לי הזכות להכיר אותך אישית ולקבל ממך את התמיכה הרפואית כשהייתי במשברים הכי קשים בחיי, מאחלת לך שתעשה חיל גם במשרד הבריאות כפי שעשית באשקלון.

השאר תגובה

דילוג לתוכן