למען המולדת
מותו של סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל חשף אותנו בין רגע אל דמותו של הנער המיוחד הזה ואהבתו לארץ, אך יותר מכל, הותיר בנו מסר שאמור לחלחל בתוכנו עד סוף ימנו, ואם נזכור זאת, מותו של עמית לא היה לשווא.
כבר זמן רב שורר השקט היחסי אפשר לומר, בקו האש, חיילנו חוזרים בשלום הביתה ואנו רגועים, כבר זמן רב שלא שמענו על נפילת חייל, לכן מותו של עמית בן יגאל ז"ל ביום שני בלילה , הכתה בכולנו בעוצמה רבה. פתאום נער צעיר, לוחם מצטיין, הפך להיות הבן של כולנו, וכאבם הפרטי של ההורים הפך לנחלת הכלל, ברשתות החברתיות כל רגע הוצפה תמונתו, את זעקת אביו כולנו שמענו, ולא משנה אם הוא מתגורר ברמת גן או באשקלון, כולנו ברגע אחד מזדהים וכואבים. רק לפני שבועיים ציינו את יום הזיכרון, והתפללנו שלא יתווסף עוד חלל, שלא תתווסף משפחה שכולה למעגל השכול, אך הגורל רצה אחרת, ופתאום בהלוויתו של עמית, אנו נחשפים לדמות שהוא היה, לאהבת הארץ שהייתה בו, ולא מסוגלים להיות אדישים, שר הביטחון, נפתלי בנט, הקריא את הפוסט שכתב עמית בערב יום הזיכרון " "ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תפס אצלי משהו יותר חזק בלב. אני לא זוכר טקס אחד שלא גמרתי עם עיניים דומעות. משהו באמת לקח לי את הלב, הוציא אותו בכוח, נתן לו מכה חזקה והחזיר אותו פנימה. לקלל את הרגע שאתה חי בו, ובאותה נשימה לזכור למה אתה פה. במשפט אחד זו תמצית קיומנו כאן בארץ ישראל.
גם כשלפעמים קשה, אנחנו זוכרים בדיוק למה אנחנו פה." מי היה מאמין ששבועיים לאחר כתיבת הפוסט הזה הוא יצטרף לאותן חללים ויהפוך לזיכרון.
בזמן שאני שומעת את הדור הזה שמחפש את החיים הנוחים, שמרגיש שמיותר לתרום למדינה ועדיף "לעשות כסף", אני גאה שמנגד ישנו דור ערכי כמו עמית ז"ל, דור אחר שמבין כי מדינת ישראל קמה על החרב ותחייה על החרב, ואם אנו לא נגן על עצמנו, אף אחד לא יעשה זאת בשבילנו, ויודעת שפני הדור הוא גם פני ההורים, לעיתים ההורים הם אלו המשדרים לילדיהם את המחשבות האנוכיות והכל כך לא נכונות, כמו ויתור על קרבי, ולעיתים אף ויתור על גיוס, אותם הורים שכל פעם זועמים על המדינה ומתבכיינים, "מה המדינה נתנה לנו," אך באותה נשימה מוחאים כפיים כשחוזרים ארצה מטיול בגלות. לכן חשוב לי לומר לאותם הורים כי, אתם לא הורים טובים יותר מההורים של עמית ז"ל, להיפך אני חושבת שאתם הורים גרועים יותר, ואזרחים סוג ב', משום שאף הורה לא שולח במכוון את בנו למות, הוא שולח את בנו להגן על המולדת בכדי שאחרים יוכלו לישון בשקט בלילה, בזמן שאותו הורה לא באמת ישן שלוש שנים, אך הוא מבין כי אם הוא יחשוב בצורה אנוכית כמוכם, הוא לא יוכל לישון בשקט כל החיים. אני גאה בנוער שמבין את הערך של שירות משמעותי, וכפי שניתן לראות בסרטונים של עמית ז"ל, הוא גם נהנה מכל רגע בשירות, מה שלא ניתן לומר על הרבה חיילים שבוחרים בשירות "קל". לכן בשביל עמית ז"ל, בואו נשתדל יותר לאהוב את הארץ ולהבין כי אם צריך למות למענה, היא שווה את זה, ועמית הבין זאת שדרך על אדמות פולין, שם הוא הבין כי אין לנו ארץ אחרת, ואם אנחנו לא נשמור עליה, לא ירחק היום שאנו נשוב ונהיה זרים בגלות, כנראה בגלל שנולדנו לשפע שמציעה המדינה הזו, אנו שוכחים עד כמה צריך לשמור עליה. נקודה למחשבה. עמית בן יגאל, יהי זכרך ברוך