לאחר 4 שנים בהם בני זוג לשעבר התנהלו על פי הסכם גירושין לפיו האישה גרה בבית המשותף וכל החובות מוטלות על ה.בעל ובתמורה הוא אינו משלם מזונות, "נזכרה" האישה כי בהסכם ביניהם לא מופיע הסעיף על אי תשלום מזונות ותובעת מזונות. באמצעות עו"ד גיל שחף תובע האיש להוסיף להסכם סעיף כזה שלטענתו נשמט בטעות.
הסיפור הבא עלול להמחיש לנו עד כמה חשוב הדיוק, ועד כמה סעיף קטן בהסכם יכול להיות משמעותי.
בני זוג תושבי האזור שלהם שלושה ילדים התגרשו לפני כחמש שנים, לאחר כ-20 שנות נישואים. כבר כשלוש שנים לפני הגירושין החלו בני הזוג להתגורר בנפרד. מתוך רצונו של הבעל לא לפרק את החבילה ומתוך תקווה כי אולי יגיעו לשלום בית, עזב האיש את הבית ויחד עם זאת שילם את תשלומי המשכנתא ואת כל הוצאות הבית.
לאחר כשלוש שנים בהם הדברים לא הסתדרו בין בני הזוג, חתמו השניים על הסכם גירושין שערכו בעצמם בלא ייצוג. באחד הדיונים אף טענו השניים כי מתוך רצון טוב סיכמו הצדדים ביניהם כי האישה תתגורר בבית עד הגעת בנם הקטין לגיל 18, הגבר ישלם את כל ההוצאות והאישה תעזור לו – כשהכוונה לא תקבל ממנו דמי מזונות.
כאמור במשך יותר מארבע שנים, חיו הצדדים לפי ההסכם ובתקופה זו אף הצליחה האישה לחסוך סכום כסף נכבד.
אלא שכרעם ביום בהיר- החליטה האישה כי מגיעים לה דמי מזונות וביקשה לקבל אותם רטרואקטיבית במסגרת הליכי הוצאה לפועל אגרסיביים.
בצר לו פנה האיש לעורך הדין לענייני משפחה גיל שחף – בעל חברת עורכי הדין שחף ושות' – בבקשה כי יסייע לו. בכתב התביעה טען שחף כי לא יתכן שלפתע פתאום החליטה האישה לתבוע דמי מזונות, אלא מסיבה של חוסר תום לב, שהרי אם לשיטתה מגיעים לה דמי מזונות, מדוע לא תבעה זאת מיד אלא השתהתה למעלה מארבע שנים?
נוסף האם הגבר היה מסכים לקחת על עצמו תשלומי משכנתא והוצאות הדירה, אם לא היו הצדדים מסכימים מראש שהוצאות אלו פוטרים אותו מתשלומי מזונות?.
לטענת עו"ד שחף בתביעה, לא יתכן מצב בו האישה נהנית מכל הזכויות, שכן הגבר נושא בכל ההוצאות, ואף תובעת כעת תשלום מזונות, וכל זאת עקב סעיף שהושמט בטעות מצערת. כעת תובע הגבר מבית הדין הרבני להוסיף את הסעיף שהושמט להותיר את המצב על כנו, ולחייב את האישה בהוצאות משפטיות