אשת הברזל

קרן שטרית מאשקלון מוכיחה כי אישה יכולה לשלב בין קריירה מוצלחת, משפחה מאושרת ותחביב מאתגר, כל עוד יודעים למצוא את האיזון בין כולם ויחד עם זאת לאהוב את מה שעושים, אז איך הגיעה האשקלונית האנונימית להשתתף בתחרויות ספורט רבות ואף לקטוף הישגים? מעוררת השראה

גילוי נאות, את קרן שטרית אני מכירה זמן רב כעו"ד קרן שטרית, פרקליטה במחוז דרום, בכירה יש לומר, אך מעולם לא ידעתי על הצד השני שלה, הצד הספורטיבי, מן קריירה נוספת לנשמה, והסיפור שלה, למרות ההיכרות בינינו, הדהים אפילו אותי.

אז מי את קרן שטרית?

שטרית (46) נולדה באשקלון ומתגוררת בה, נשואה לדני, מבעלי מוסך 'שטרית' באשקלון, ואם לארבעה. לפני למעלה משני עשורים סיימה לימודי משפטים והחלה לעבוד בפרקליטות מחוז דרום.

ספרי לנו קצת על הדרך שעברת במשטרה ואח"כ בפרקליטות

התמתחי בפרקליטות הפלילית במחוז דרום בבאר  שבע בשנת 2005-2006. לאחר מכן, התקבלתי לעבוד שם כפרקליטה מן המניין. במרוצת השנים ניהלתי תיקים פליליים שונים בעבירות פשע ופשע חמור דוגמת תיקי רצח, אונס, אלימות חמורה וכדומה, בבית המשפט המחוזי בעיר באר שבע.  וכל מה שעומד לנגד עינייך הוא חקר האמת ועשיית הצדק לצד השמירה על האינטרס הציבורי ובטחון הציבור.

מהו תפקידך היום?

לפני כשנה עברתי ליחידת מטה בפרקליטות המדינה -המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, אשר עובדים כתובעים ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה השונים. המחלקה אחראית על הסמכתם, הכשרתם והנחייתם המקצועית של התובעים המקומיים והממשלתיים

אפשר דוגמא למה שאת עושה ביום יום?

היום אני בהדרכה, בתפקיד הקודם והמשמעותי שלי, הייתי אחראית על תחום שכלל ניהול תיקים פליליים על כל המשמעויות הכרוכות בכך. מקרים קשים של פשעים חמורים אשר מאחורי כל אחד מהם עומדים קורבנות עבירה.

איך התחיל נושא הספורט אצלך?

בעלי, דני, התחיל להתאמן בקבוצת הספורט של המאמנת המדהימה שלנו לי מזרחי מאשקלון, לפני כ-6 שנים. מהיום הראשון שבו החל להתאמן הוא כיוון גבוה לתחרויות מעולם הטריאתלון שמשלב בעצם 3 ענפי ספורט: שחיה, רכיבה וריצה. הוא פרח ונהנה מהעשייה הספורטיבית ושכנע אותי להצטרף לקבוצה. בשלב הזה של חיי, עיקר העיסוק שלי היה סביב הבית והעבודה המייגעת והמאומצת בדיונים תכופים בבתי משפט. בהתחלה לא ממש התלהבתי מהרעיון. אמרתי לו מה לי ולקבוצה בכלל? אם כבר מתאמצים כ"כ ומזיעים את נשמתי למוות, למה אני צריכה לחלוק את זה עם אנשים? מה שנקרא: "תנו לסבול בשקט". הוא לא ויתר. אמר לי רק תגיעי לאימון ניסיון ותתרשמי בעצמך. אז הגעתי. בהתחלה התאמנתי בקבוצה תחילה בפורמט  של ריצה ואימוני כוח בלבד ובהמשך קבוצת FLY WITH LEE או כפי שמכונה "קבוצת הזברות מאשקלון", גדלה והתרחבה לאימונים משולבים בעולם הטריאתלון, אימונים לתחרות טריאתלון, חצי איש ברזל ואיש ברזל מלא. התאהבתי מהרגע הראשון. באנשים, באווירה ובעיקר במאמנת העל שלנו , לי מזרחי.

לי היתה ועודנה, דוגמא ומופת ליכולת לזרוע באנשים אהבה לספורט ולעולם הכושר בכלל. בדרכה המיוחדת, היא מובילה אנשים כמוני שסבלו מכל דקה ודקה של כושר לאהבה ושלא לומר התמכרות של ממש לעשייה הספורטיבית. הקבוצה שבנתה תחת ידיה וגדלה במרוצת השנים היא קבוצה שמבוססת על קשרים אישיים בין כל המתאמנים, ישנה תחושה של משפחה ממש. עם פרגון, דאגה ותמיכה אינסופית בין המתאמנים. תחושת התחרותיות שטבועה ממילא בענף מתמזגת עם הצורך בהישגיות, כשכל הזמן ישנו פרגון ותמיכה בלתי פוסק בתוך הקבוצה.

מה זה מצריך ממך ואיך משלבים את זה בסדר היום עם שלושה ילדים ובעל?

זה עולה לי בעיקר בשעות שינה. אין דרך אחרת לשלב בין ספורט, קריירה ובית בלי להקריב משהו בחיים. ההקרבה הכי משמעותית שלי עולה לי שעות השינה. הבוקר שלי מתחיל מוקדם מאוד, בשעה 4 וחצי בבוקר ואימונים שמתחיל מדי יום סביב השעה 5:30 בבוקר. כמו שאמרתי, הקבוצה היא קבוצת טריאתלון וזה אומר שכל יום ישנו אימון אחר. שחיה, או רכיבה על אופניים או ריצה. לקראת התחרויות, האימונים מתארכים (לפעמים משמעותית) ונעשה שילוב בין הענפים בתוך אותה יחידת אימון. מטבע הדברים המסה העיקרית של האימונים, מגיעה בסופי השבוע. במהלך השבוע האימונים מסתיימים בסביבות השעה 6:45, אז אנחנו מספקים להגיע הביתה עוד לפני שהילדים מתעוררים לשגרת יום הלימודים והעבודה.

בכמה תחרויות השתתפת עד כה?

עד כה השתתפתי בלא מעט תחרויות טריאתלון במקצים ששל אולימפי וספרינט. (750מ' /1500 מ' שחיה בים, 20/40 ק"מ רכיבה ו-5/10 ק"מ של ריצה). בנוסף השתתפתי ב-3 תחרויות של חצי איש ברזל בארץ (1.9 ק"מ שחיה בים, 90 ק"מ רכיבה ו-21.1 ק"מ ריצה) ובינואר האחרון סיימתי לראשונה את המקצה המלא של תחרות איש ברזל אשר התקיימה בעיר אילת.

התחרות האחרונה שהשתתפת בה, היא משהו כמו איש הברזל לא? ספרי לנו כיצד היא התקיימה ובכמה זמן צלחת את המסלול?

תחרות ה'ישראמן' באילת היא הגרסה הישראלית לתחרות IRON MAN העולמית אשר מתקיימת ברחבי העולם. המקצה המלא כולל שחיה בים סוף במרחק של 3.8 ק"מ, מיד לאחר מכן יוצאים לרכיבה בהרי אילת, על כביש 12 במרחק של 180 ק"מ ולקינוח של כל האושר הזה רצים ריצת מרתון 42.2. ק"מ. מטבע הדברים, בכל תחרות איש ברזל במקצה המלא, הרכיבה היא החלק הקשה והקשוח ביותר של כל העסק הזה ולו בגלל שהוא החלק עם המרחק הארוך ביותר מבין השלושה. אלא שבתחרות אשר מתקיימת באילת, תחרות ה'ישראמן' (בהשאלה מ-IRON MAN העולמי בישראל), החלק של הרכביה באופניים קשה שבעתיים. הרכיבה מתחילה ממתחם המלונות בעיר ומתחילה ישר בטיפוס אל הרי אילת, על כביש 12. הרכיבה מאופיינת בעליות שלא נגמרות שמסתכמות לטיפוס כולל של כ-3,000 מטר ורוחות צד חזקות מאוד (בינואר האחרון הגיעו כמעט ל-27 קמ"ש) אשר אופייניות לעיר אילת. רכביה קשוחה ביותר והיא מכשול הפחד והאתגר יחד של מרבית המתחרים. נוסף על הקשיים הטופוגרפיים בעיר, התחרות כולה והרכיבה בפרט מתאפיינת בעבודה עצמית, בה את נמצאת עם עצמך על המסלול, מתמודדת עם כל השדים והרוחות (תרתי משמע) של עצמך ומשננת לעצמך כמו מנטרה כמה את יכולה לעשות את זה ולא משנה כמה שזה קשה ומתיש, זה בדיוק מה שהופך את זה להכי מיוחד שיש. התחרות הזו מפגישה אותך עם כל הפחדים והתשוקות, המאוויים והחלומות של עצמך ובעיקר בעיקר עם המון אמונה עצמית בדרך וביכולת שלך לצאת מהגבולות של עצמך ולנפץ כל תקרת זכוכית שהיא.

תארי לנו איך נראית השגרה שלך לפני התחרות?

השגרה לפני התחרות נסובה סביב הקפדה על שעות שינה (עד כמה שרק אפשר), תזונה מתאימה, רוגע והרבה רוגע.

מה הלאה?

עכשיו אנחנו בסיומה של תקופת דמדומים והתאוששות והכנת הגוף לקראת עונת התחרויות הבאה שצפויה להתחיל בטריאתלון שמתקיים בעיר שלנו בחודש יוני הקרוב ומשם מגבירים עומס ואימונים עד לפיק שוב, בתחרות הישראמן, בעיר אילת בינואר 2024.

האם זה לא מתיש כל הנושא הזה?

בחיים כמו בחיים, כשרוצים משהו וחותרים אל האתגר – אין משקל לקשיים ולהתשה. הקשיים קיימים והם תמיד היו ויהיו שם, אבל כמכוונים למטרה – נכנסים בה בכל הכוח, על כל המשמעויות הנגזרות מכך. מזכירה את הפתגם הידוע ש"קשה יש רק בלחם וגם אותו אנחנו אוכלים, ואפילו בהנאה רבה"

עד כמה את משפיעה על המשפחה עם התחביב הזה?

אני מאמינה דגולה בכך שאנחנו הראי והחינוך של הורינו והבית בו גדלנו וככה גם אני משתדלת להיות ראי ומצפן לחיים עבור ילדיי ובני משפחתי. הילדים שלי חווים מציאות יומיומית של הורים שמצליחים לג'נגל בין שגרת החיים העמוסה ממילא של קריירה לצד גידול תא משפחתי, זוגיות והתמסרות לדברים שעושים לנו טוב ומתדלקים אותנו. אני מאמינה באמת ובתמים שמלבד האהבה לאורח חיים בריא וספורטיבי שילדיי סופגים בבית, הם עוברים מדיו יום ביומו שיעור חינוכי בחיים על השקעה, נחישות ומה שביניהם ואת זה הם לוקחים כצידה לדרך במסלול חייהם ובאתגרים שעוד נכונו להם בחיים, על כל הכישלונות וההצלחות שיגיעו.

האם את רואה שינוי במצב הרוח שלך מאז שהתחלת ספורט?

חד משמעית. לפתוח יום עבודה באימון ובפעילות ספורטיבית או בכלל בהקדשה של זמן לתחביב שלך משפר משמעותית את ההגשה של כל היום. לא משנה מה טומן בחובו היום, ברגע שאת יודעת שעשית לביתך, ולא משנה כרגע מה, העיקר שעשית בשביל עצמך, תחושת הסיפוק והאהבה העצמית היא תחושה אדירה שאין שניה לה ומכאן כל מה שעוד צפוי להגיע ולהיכנס ליום הזה לא יערער את התחושה הזו.

מיהו המודל לחיקוי עבורך?

כבוד נשיאת בית משפט עליון, כבוד השופטת אסתר חיות. דוגמא ומופת לאישה עוצמתית, הגונה וערכית מאין כמותה.

את חושבת כשתפרשי לגמלאות לעשות קריירה שניה מהתחביב?

לא חשבתי על זה לעומק ולמזלי יש לי עוד זמן רב עד לפרישה. בינתיים אני מאוד נהנית מההפרדה שבין המקצוע שלי לבין התחביב שלי. כל אחד מהם מקבל את המשקל וההערכה הראויה לו ולטעמי זו משוואה הכרחית ומבורכת.

משפט לסיום

לא לפחד מהפחד. כשהתאמנתי ל'ישראמן' כל הזמן התנגן לי בראש שירו של בניה ברבי "קחי את הפחדים" שאיתו גם חציתי את קו הסיום, וכלשונו : "קחי את הפחדים , תזרקי אותם לים, תראי בסוף כל לילה חושך נעלם. מול כל השדים, כנגד הרוחות – נמצא את הכוחות"

נשים יקרות ועוצמתיות: תאמינו בעצמכן, תמיד בסוף הלילה החושך יעלם ונדע למצוא את הכוחות ולנצח כל אתגר שיקרא בדרכנו אם רק נרצה זאת מתוך הלב והנשמה.