המכללה האקדמית אשקלון קיימה השבוע כנס בין לאומי בשיתוף נציגים ממרוקו
המכללה האקדמית אשקלון אירחה השבוע את כנס בין לאומי בנושא התפתחות האתיקה ברפואה ובמשפט לאחר השואה במעמד נציגי אקדמיה משלוש הדתות הגדולות מישראל ומרוקו. שגריר מרוקו בישראל, שהשתתף בערב הפתיחה החגיגי: "היחסים בין היהודים והמוסלמים במרוקו היא דוגמא להתגשמות הקודים האתיים ולדו קיום עמוק כבר 2000 שנה"
הכנס הינו פרי שיתוף פעולה בין המכללה האקדמית אשקלון והמשרד לשיתוף פעולה אזורי. הנושא שנבחר נועד לבחון את התפתחות האתיקה ברפואה ובמשפט לאחר השואה והינו הכנס השלישי שמתקיים בין נציגי ישראל ומרוקו בתוך שנה וחצי, כאשר כנס אחד התקיים באוניברסיטת מוחמד החמישי ברבאט, מרוקו ועסקו במשפט ובמשפט עברי בפרט, בדילמות וההתפתחות הטכנולוגית.
"אנחנו מקווים שהקשר הזה ילך ויתחזק, יתרום ויתרחב גם לתחומים נוספים. הסכמי אברהם יצרו הזדמנות מיוחדת לבנית מודל לדו קיום ושיתוף פעולה בין יהודים למוסלמים בכל המסגרות ובמישור התרבותי, מסחרי, ביטחוני, תיירותי ואקדמי", אמר ד"ר שמעון אוחיון ממרכז דהאן ומהמכללה האקדמית אשקלון והדגיש את חשיבות בחינת הסוגיות הללו על רקע הרפורמה המשפטית שמנסה הממשלה לקדם. "התפתחות הטכנו' הרפואית מחייבת בחינה ודיון לימוד עדכני של כל הנושא שיתרום לקידום החלטות הכוונות והנחיות ברפואה", אמר.
שגריר מרוקו בישראל, עבד אל רחים ביוד אמר בערב הפתיחה החגיגי: "אני שמח על הארגון ועל ההזמנה, זה כבוד גדול עבורי להיות כאן אתכם ובאירוע החשוב במכללה האקדמית אשקלון, המשרד לשיתוף פעולה אזורי והקולגות באירוע המוצלח. זה אירוע חשוב מסוגו מאחר ואינו הראשון מסוגו בין ישראל למרוקו וזה מה שאנחנו רוצים הוא להחליף רעיונות בין האנשים ולצעוד לעבר האתגרים ולהעמיק את הידידות והשלום בינינו. זה אירוע חשוב מאוד שיכול להניב תוצאות. צוות השיתוף פעולה חשוב כי זה נוגע בנימים של החברה והאתיקה והחוק של המין האנושי".
עוד הוסיף השגריר: "עבורי, האתיקה היא לכבד את האחר, כפי שאתה מצפה שיכבדו אותך. כך נוכל לבנות חברה אידיאלית. היחסים יכולים להתקיים בין בני אדם, קהילות וממשלות והחברות יחיו ברווחה ובשלום. כאשר זה נוגע לישראל ומרוקו, למשל, הרי שהיחסים בין היהודים והמוסלמים במרוקו היא דוגמא להתגשמות הקודים האתיים ולדו קיום עמוק כבר 2000 שנה. כשאתה רואים אנשים ממרוקו בישראל ומישראל במרוקו הם מתקבלים בחמימות וזה לא משום מקום, אלא נובע מערכים משותפים, כבוד הדדי וזה העניין המרכזי שמחזיק אותנו יחד ועל כך הוד מעלתו מוחמד השישי בנה יחסים בין ממלכת מרוקו לישראל וזו הסיבה שאנחנו כאן מדברים איתם היום ומתדיינים בנושאים שמעיינים את כולנו".
ד"ר אבי עומר יו"ר אסיפה כללית ויוזם הכנס אמר כי מדובר בשיתוף פעולה חשוב עם מרוקו והוא אחד מאבני הדרך של מכללת אשקלון. לדבריו, נציגי המכללה סייעו במחקר בנושא שהבשיל למשפט מבוים שהעלה את הסוגיות האתיות והמכללה זכתה להיות המקום הראשון שהמשפט מתקיים בו וחושף אתיקה כהתגוננות מפני מי שחשבו שהמדע מעל לכל.
גלעד שדמון, המנכ"ל הנכנס של המשרד לשת"פ אזורי, שיתף כי הוא בן לניצולי שואה והנושא הזה הוא חשוב לא רק עבור העם היהודי, אלא לאנושות וצריך לעשות חשבון מהי אתיקה ומהו מוסר. "המשרד שלנו עוסק בשת"פ עם מדינות האזור ירדן נצרים רשות פלסטינאית והסכמי אברהם עם מרוקו גם והוא אחד המוצלחים. חם לבבי וכמיליון עלו ממרוקו לישראל במהלך השנים. הסכמים עושים בין מדינות אבל שלום יוצרים בין עמים. את ההסכמים האלו בין העמים אנו במאמצים רבים ועמלים על פרויקטים והכנת קולות קוראים ותקציבים על מנת שיקרו וימשיכו לקרות".
במעמד השתתפו פרופ' חיים ברייטברט נשיא המכללה והתקיימו שתי הרצאות: פרופ' אבי שגיא מאוניברסיטת בר אילן בנושא: "בין אתיקה ל חובה לאתיקה לחמלה: המחלה כמקרה בוחן" ושל פרופ' אברהם שטיינברג, חתן פרס ישראל לספרות תורנית ועסקה ב"גנטיקה מודרנית והיבטים אתיים והלכתיים". פרופ' שגיא סיכם ואמר: "אושוויץ לימדה אותנו לא אם אל קיים או לא, כמי שעוסק פילוסופיה, השואה לא חידשה בהן כלום. אם יש משהו שהשואה לימדה זה לא השאלה איפה אלוהים אלא איפה האדם וכשהוא חומק מהמקום הזה הוא מאבד את קיומו".
במהלך ימי הכנס השתתפו השופט בדימוס, פרופ' אליקים רובינשטיין, פרופ' לחסן אולחג', מאוניברסיטת מוחמד החמישי במרוקו, ד"ר דוד דויטש, ראש דסק אסיה אפריקה בביה"ס המרכזי להוראת השואה ומרצה באוניברסיטת חיפה ועוד.
חלקו האחרון של כנס האתיקה ברפואה ובמשפט הציג, על הבמה, משפט מבוים שעסק בסוגיה האם אדם עם מוגבלות יכול לתרום כליה לבן משפחה בכירים מעולם המשפט והרפואה.
מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון, פנחס חליוה: "אנו שמחים וגאים לארח במכללה את הכנס הבין לאומי שמבטא את פירות השלום עם מרוקו והסכמי אברהם. אני מברך את המשתתפים הרבים שהגיעו לכנס החשוב. נמשיך לחזק את הקשר האקדמי והתרבותי מול עמיתנו במרוקו".