הבחירות האחרונות הוכיחו לנו משהו אחד וודאי, בחירות מוניציפליות מעניינות רק חצי מהתושבים בעלי אינטרס זה או אחר והם תמיד יהיו שבטיות ולא אידיאולוגיות, השאלה היא האם זה מספיק לנו.

למרות כל התלונות נגד ראש העיר תומר גלאם בכל פלטפורמה אפשרית, התוצאה בסוף הוכיחה כי יש לו תומכים רבים וכי הציבור רוצה אותו כמנהיג. ואם לא משכנעת התוצאה שקיבל לראשות, אז ברשימה למועצת העיר הוא הוכיח זאת מעל ומעבר, והציג יותר מכל עד כמה הבחירה במוניצפלי היא אישית בלבד. אז בואו נראה את הרשימות, מי נכנס מי יצא? נלך על הרשימה של ש"ס בראשות הרב יעקב אביטן, אני מוכנה להתחייב כי תשעים אחוז מבוחרי רשימה זו בחרו רק בגלל שהם רוצים לומר תודה לרב בדרך זו, שהיה שם בשבילם כשהיו צריכים אותו, אף אחד לא חיפש מצע בחירות ואף אחד גם לא הסתכל מי איתו ברשימה, כולם בחרו ברבנו.

ונמשיך לרשימתה של חן וישניה, עם כל הכבוד לעלמת החן הצעירה והמבטיחה, בודדים האנשים שהצביעו עבורה באופן אישי כי האמינו לה שהיא באה לשנות ולשפר, אני גם לא זוכרת מתי שמעתי אותה מדברת, אנשים בחרו עבור פיני סבח, שלמרות שהזדחל לסוף הרשימה, הוא היה הלב הפועם של רשימה זו וכולם יודעים זאת.

ונמשיך לתמר קידר, כל אלו שהצביעו בה לא הסתכלו על מצע הבחירות שלה, אותם עניין "רק לא תומר".

וסיעתו של הרב ברדא, שהציבה בראש הרשימה את אושרי פדלון למרות שהקשר בינו  ובין פוליטיקה הוא מקרי לחלוטין, עדיין הוא השיג שני מנדטים ולא בגלל הכריזמה השופעת שלו, אלא בגלל התמיכה של הרב בו, והמסר של הרב לקהילתו, ושם יש את הצבעת העדר.

ואלו הסיעות שנכנסו למועצת העיר, בואו נסתכל על הסיעות שהתרסקו ומדוע. הסיעות שירדו למנדט אחד או לא נכנסו כלל, הושפעו ממעבר של תומכים בסיעה מצד אחד לשני, כשיש ארבע סיעות שונות למשפחה אחת, מן הסתם שתתקיים חלוקה וכל הארבעה יפסידו. כך קרה במקרה של מתי חג'ג', משה אטיאס ועוד.

והחל ממחר, ישבו אותם אנשים בבתי הקפה, יקטרו, יבקרו ויבכו, ושוב יאמרו: "אני לא בוחר יותר", ומה שהיה הוא שיהיה, משום שהאזרח הישראלי בעשור האחרון כבר לא מחפש אידאולוגיה, אלא אינטרס אישי. הרי למה אנשים מתמודדים למועצת העיר? כסף אין שם. מה הם מחפשים? כבוד, מעמד, קשרים, רק את זה, הם מוכנים לחמם כיסא חמש שנים, להביא את היד שלהם להצבעות כשצריך, להרים את היד לפי הוראת הבוס והעיקר ליהנות ממעט כבוד ומעמד, אפילו אם צריך לשלם עליו הרבה מאוד כסף.

 

האידיאולוגיה מזמן חלפה מן העולם, נותרו האינטרסים וטובות ההנאה, אני לא אתפלא אם החל מיום ראשון תתרחש עליה לרגל של כל מיני כלומניקים ללשכת ראש העיר, שיזכירו באוזניו עד כמה הם אחראים לעובדה שהוא יושב על הכיסא, למרות שאם יתמודדו בקושי יגרפו חמש קולות. אך להצלחה הורים רבים, הכישלון יתום. ומסכן אותו ראש שצריך לרצות את כולם, לצד הביקורת של אלו שלא בחרו בו ולא רוצים לראות אותו על הכיסא, והרבה פעמים במקום עשייה אנו מקבלים מלחמה, מריבות, החלפת העלבות הדדיות ודיון ברמה של גנון.

מה שבטוח, המועצה הזו תהיה מעניינת, אם אלו שהכריזו רק לא תומר ישבו באופוזיציה ויהיו פעילים, יהיה מעניין, אך ניסיון העבר לימדני שבפוליטיקה הכל אפשרי, יגור זאב עם כבש, הכל תלוי באיזה מטעמים ישמנו אותו. אם ראיתי את הפעילים הכי מושבעים של שמעוני רודפים אחרי גלאם להריע לו בערב הבחירות, אז מה זה נציגי אופוזיציה. הכל כשר למען אינטרס אישי. בנימה זו  המון הצלחה לתומר גלאם, שיזכה להצעיד את העיר קדימה עם שותפים איכותיים לדרך. שבת שלום

השאר תגובה

דילוג לתוכן