"אמא שלי לימדה אותי הכל, מלבד איך לחיות בלעדיה." ערב זיכרון מרגש התקיים השבוע לזכרה של מיקי זעפרני, המורה המיתולוגית שנפטרה לפני שנה
מיקי זעפרני ז"ל הייתה סמל ומופת לחינוך בעיר אשקלון עוד בשנות ה-60 המוקדמות, היא עבדה עם הילדים הכי מאתגרים ומיוחדים שיש בבית ספר 'מעיין שרה' באשקלון והטביעה חותם על כל אחד ואחת מהם. כפי שהייתה בעבודתה, כך הייתה גם עם בני משפחתה, הלב המלכד של כולם. ולכן החיסרון שלה כה מורגש. בימיה האחרונים, שאלו אותה בנותיה, איך היית רוצה שנזכור אותך, מיקי אמרה, בשנה הראשונה תעשו אירוע גדול, ולאחר מכן רק משפחתי, והשבוע, בנותיה: רחלי, לימור וסיגלית קיימו את צוואתה וציינו ערב מרגש לזכרה. אל מרכז הקונגרסים באשקלון נהרו בני משפחתה ועמיתיה של מיקי שם התקיים הערב לזכרה, מלווה במילים לזכרה ובשירה. לימור, בתה של מיקי פתחה את הערב ואמרה, "כשאבא שלי עזב אותנו בלי כל, אמא שלי כינסה אותנו כל יום שלישי סביב השולחן הירוק שבנתה במו ידיה והיה סבב קבוע של שיתוף רגשות. כזו היתה אמא שלי.
סיפרנו לה הכל מכל. אבל הכל לפרטי פרטים. כך גם לפני לכתה מאיתנו דיברנו איתה על הכל. ורחלי שאלה אותה "אמא אני לא יודעת איך לשאול, אבל מה היית רוצה שנציין עבורך כשלא תהיי? את יודעת שסיגי לא אוהבת אירועים נוצצים. והיא ענתה: "בשנה הראשונה תעשו מפגש ….. אח"כ רק אתם. היא גידלה אותנו כאם וכחברה. שיתפנו אותה וחשנו שאנחנו יכולות לגלות לה כל סוד ובעיה ולא חששנו גם אם עשינו טעות. כי היא הייתה תמיד שם – לכל צרה או שמחה – משענת עצומה, סלע חזק שידענו כי הוא נמצא בכל עת ובכל רגע. היא היתה המלאך שלנו. אז לא להאמין וזה בלתי נתפס שהיא שנה מאיתנו. והיא כל כך חסרה לנו וכל כך עצוב לנו."