הניגון שלה

איך הפכה בת אולפנה לסטודנטית ב'רימון ומזמור' ולזמרת רוק עם עתיד מבטיח? סיפורה של לינוי טייב מאשקלון הוא לא בדיוק המקרה הטיפוסי למישהי שגדלה בסביבה דתית שמרנית, אך זה מה שיפה פה וזה מה שאולי גם יוביל את לינוי לשבור את כל הסטיגמות ולהיות פורצת דרך באשקלון, חכו שתשמעו אותה מנגנת – ראיון

את לינוי טייב (24) לא ממש הכרתי, יום אחד הטלפון מצלצל, וידיד טוב אומר לי, "תקשיבי יש לי מישהי מאשקלון שאת חייבת לשמוע," אמרתי טוב, נשמע, אנו אוהבים לפרגן ליוצרים מתחילים,  שמעתי אותה שרה לראשונה רק בזמן הראיון, ואת האמת, התלהבתי יותר מכישרון הנגינה שלה ומהדרך שהיא עברה. כל כך לא צפוי מבת אולפנה שתתחבר דווקא למוזיקה של דנה ברגר וחמי רודנר, אולי זה מה שיפה בכל זה. לינוי מנגנת על גיטרה, פסנתר ומנדולינה. במהלך הראיון, אפילו אפינו יחד לחם, הביישנות המנומסת שלה הייתה מדהימה בעיני, כל כך אנטיתיזה לזמרת רוק, עוד בלי השריטות החיצוניות של השיער, העגילים, הקעקועים והבגדים המשונים. פשוט מישהי עדינה, עם גומות חן כובשות, שיודעת לנגן יפה מאוד על כמה כלים, היא עצמה בכלל לא הבינה שהיא מוכשרת עד לפני כמה שנים, ובכלל לשיר אל מול קהל, מעולם לא נראה לה משהו שהיא תעשה אי פעם. אך החיים כנראה זה משהו שלא ממש מתכננים. בעוד חברותיה לשכבה מתכננות ילדים, היא מתכננת קריירה והתשובות שלה הפתיעו גם אותנו.

באיזה גיל התחברת למוזיקה?

‏כשהייתי בת 9, אחי דניאל רצה לקנות גיטרה והלכנו יחד לכלי זמר, אני זוכרת איך הוא ניסה כל מיני גיטרות ובסוף בחר אחת כמה שזה הלהיב אותי הוא לא נתן לי לגעת בה. אז בכל פעם שהוא לא היה בבית הייתי פורטת על המיתרים, לוחצת בכאילו על השריגים, שמה שירים ביוטיוב ועושה כאילו אני מנגנת אותם, נהניתי מכל תו ותו. אני זוכרת שראיתי את חבר של אחי מנגן לו על הגיטרה עם משולש קטן ביד ימין, ‏שאלתי אותו מה זה המשולש הקטן הזה? הוא ענה לי שזה מפרט ואז גיליתי שלגיטרה יש סאונדים שונים. מפרט הוא כלי כל כך קטן אבל עושה שינוי גדול בסאונד. אחרי שנה בערך נוסף לנו שיעור אורגנית בבית ספר וכל שיעור ביקשתי מהמורה שתלמד אותי גיטרה.  יום אחד בסוף השיעור הביאה לי מספר רשום בפתק קטן אמרה לי: ״הנה מורה לגיטרה״ וכך הכרתי את גלינה , המורה הראשונה שלי לגיטרה. היא לימדה אותי יצירות קלאסיות וטכניקה. עד היום אנחנו בקשר, זכיתי להתחיל איתה את הדרך שלי במוזיקה לגמרי ככה.

‏למה רוק ?

זה ישמע קצת קלישאה , אבל אני מאמינה שהמוזיקה יותר בחרה בי מאשר אני בה. כך גם בז'אנר המוזיקלי לא כיוונתי אל הרוק ,  זה פשוט מה שאחי מושיקו היה משמיע לי וזה חלחל בתוכי עמוק.

מוסיקת רוק ובת אולפנה איך זה משתלב ?

האמת שמוזיקה ובת אולפנה הסתדרו אצלי בנעימים ובטוב. כמעט בכל יום הייתי מביאה איתי גיטרה ללימודים ובהפסקות הייתי יושבת בריבועים הכחולים עם חברה שנה מעלי, היינו מנגנות הרבה יחד. היא הייתה יותר מתקדמת ממני אז זכיתי ללמוד ממנה הרבה. הרגעים המתוקים האלו צרובים לי חזק בזיכרון. חוץ מזה, השתתפתי גם במקהלה של האולפנה. לא הייתי מהבולטות של השורה הראשונה. נורא התביישתי ופחדתי לטעות מול כולן, מה גם לא הייתה לי גיטרה להתחבא מאחוריה, אז הייתי בשורה האחרונה.

‏ההורים לא התאכזבו? לא ציפו שתלכי להוראה ותבחרי מסלול פחות תובעני שישתלב עם משפחה?

‏אני מקווה שלא , הייתה תקופה שהם רצו בשבילי מקצוע יותר יציב מהמוזיקה במיוחד אחרי הקורונה שהשביתה וכיבתה הופעות ועבודה. למזלי אמא שלי היא אמנית ומורה לאומנות. היא מבינה את התשוקה הזו. לדעתי הם הבינו והשלימו עם ההחלטה הם הולכים איתי את הדרך יום יום ובעזרת ה כל מה שצריך לקרות יקרה לטובה.

ההתחלה שלי במוזיקה ?

התחלתי ללמוד גיטרה בגיל תשע. למדתי ארבע שנים ואז הייתה הפסקה של לנשום רגע להכיר את עצמי גם בלי הגיטרה, מיציתי את ההפסקה מאוד מהר וחזרתי ללמוד מנדולינה. בשירות הלאומי בדקתי עם עצמי אם יש משהו נוסף שאני יכולה לעסוק בו , או במילים אחרות:  האם המוזיקה יכולה להישאר תחביב אצלי ? עשיתי שירות לאומי בגן חינוך מיוחד באלו״ט בתל אביב עד היום אני בקשר עם חלק מהילדים, אהבתי מאוד את הצוות והילדים ואת התוצאות מהעבודה איתם. נרשמתי ללימודי חינוך מיוחד. רגע לפני הלימודים חשבתי לעצמי ״ לכי לקורס ברימון , תגשימי חלום רגע לפני ״ נרשמתי לקורס כתיבה והלחנה אצל חמי רודנר. ילדה בת 19 עם גיטרה על הגב ברכבת ואוטובוס, מגיעה תמיד חצי שעה לפני הזמן ומחכה בדשא מתרגשת. כשנגמר הקורס אני זוכרת שהרגשתי תיק של עצבות נופל עלי, לא רציתי שיגמר ואז הבנתי שאני רוצה ללמוד מוזיקה זה זה. יום למחרת חיפשתי בית ספר למוזיקה קרוב לאשקלון שיהיה לי קל יותר בנסיעות. מצאתי את 'מזמור' בגבעת וושינגטון, ראיתי שחמי מלמד גם שם , שמחתי הלכתי לאודישן המנהלים איציק וייס ומתן צ'פניצקי בחנו אותי והתקבלתי. מפה לשם למדתי במזמור במסלול המלא, שלוש שנים שבסופם העליתי רסיטל, הופעה משלי, עם חומרים מקוריים שלי ועם הרכב הכי טוב שיכולתי לבקש אני יכולה לומר שאלו היו השנים הכי מלמדות, הכי קשות והכי טובות שיכולתי לאחל לעצמי, כל בוקר התחיל בשעה לא סבירה, לרב אחרי מעט מאד שעות שינה. הימים היו מאד עמוסים. אבל כל לילה הייתי נרדמת בציפייה ליום הבא ותמיד קמתי עם חיוך. בדיוק כשסיימתי את הלימודים והתחילו התכנונים להופעות עם ההרכב שלי – הגיעה הקורונה וכל התכנונים לצאת החוצה נעצרו. בסגר הראשון זה היה מתסכל מאד, אבל השתדלתי להיות אופטימית. חשבתי לעצמי שהיא בטח תלך מפה מתי שהוא, כמו שכל מגפה בסוף עוברת מהעולם ועד אז – נלמד לחיות איתה. באותה התקופה התפתח אצלי הרגל לנגן בעיקר בלילות. כל לילה בסביבות 22:00 הייתי מתחילה לעבוד הייתי כותבת, מנגנת מקליטה סקיצות שקטות כדי לא להעיר את הבית. אני מקשיבה לסקיצות מאותה התקופה ויש בהן קסם מיוחד.

‏

את רואה את עצמך נשארת ב‏אשקלון ?

אני חושבת שאשקלון היא בין הערים היפות שיש, רוב העבודות והלימודים שלי הם במרכז. הנסיעות מהמרכז לאשקלון כמעט כל יום זה לא דבר קל, אבל יש מלא זמן לשמוע מוזיקה ברכב. אין לדעת מה יבוא בעתיד אבל כרגע אני לא רואה את עצמי עוזבת את אשקלון.

מה חסר באשקלון ?

לפני כמה שנים היו באשקלון המון פסטיבלים ואירועי תרבות. בעיניי אם דברים מהסוג הזה יחזרו והאמנים המקומיים יקבלו יותר מקום זה יטיב עם העיר שלנו. אלה האנשים שלנו, נציגי התרבות שלנו והפנים של העיר שלנו.

‏מה עושה היום?

‏היום אני עובדת על סינגל ראשון עם יהל דורון מהצמד 'גיא ויהל' הכרנו כשהלכתי ללמוד בסדנא שלו , לא יכולתי לבקש פרטנר טוב ממנו אני מתרגשת מהעבודה ומחכה לשתף את כולם, במוזיקה שלי, בשירים, במנגינה. אני נקייה לחלוטין, אין לי מסיכות. אני מניחה את הלב על השולחן ומקווה שישמעו וירגישו אותו פועם, יש לי מה לומר ליקום וזכיתי לבטא את זה במילים ובלחן. הלוואי ואצליח לעורר לבבות ולעשות טוב. בנוסף אני מלמדת מוזיקה: גיטרה, תיאוריה מוזיקלית באשקלון ובסטודיו במודיעין, במקביל לכל זה התחלתי שנה שניה בתואר של הוראת מוסיקה.

מה ‏החלום שלך?

החלום שלי הוא להמשיך ליצור, לכתוב, לנגן, להופיע ולהפיק להיות תמיד בתנועה, להוציא שיר ועוד שיר ועוד שיר. החלום שלי הוא להצליח לגעת במחשבות ובלב של האנשים , שיבינו את המסר, שיגרום להם לחשוב ,לפעול וליהנות. היו ימים בהם ניסיתי לברוח מהמוזיקה היום אני מחבקת אותה. אני רוצה להפיץ אור
אני כאן.

טעימה קטנה מהקול והנגינה של לינוי: