אחיי ורעיי,
״לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״
אמר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה. מקדים הפסוק ומצווה לא ליקום ולא ליטור וזאת לפני אהבת האחר. אין כוונת הפסוק שיאהב אדם חברו כפי שאוהב את עצמו, אלא שיאהבהו רק כי הוא כמוהו, אז מדוע הקדים וציווה לא תיקום ולא תיטור וכיצד מתקשר הדבר לקנאה, תאווה וכבוד המוציאים את האדם מן העולם?
התשובות, בסרטון לפניכם.
ערב שבת פרשיות ׳אחרי מות – קדושים׳.
שבת שלום ומבורך!
