הילדות במרוקו, שרשרת האסונות במשפחה החיבה למדעים, ההצטיינות במשפטים, המחלה הקשה שגבר עלייה, החיבור לרבנים גדולים והאנשים שהיו שם בשבילו לאורך כל הדרך, העיר אשקלון נפרדת מאחת הדמויות המשמעותיות שהיו בעיר, עו"ד דוד גולן שנפטר בסוף השבוע האחרון לאחר מאבק במחלה
עד יום שישי האחרון עוד לכולם היתה תקווה כי עו"ד דוד גולן (73), שהתגבר על כל כך הרבה דברים במהלך חייו, כולל מחלת הסרטן, יתגבר גם הפעם על מחלה זו. אך בטרם התקבלה תגובת הביופסיה שאישרה כי הוא אכן חולה בלוקמיה, הוא כבר מסר נשמתו לבורא, לאחר שהיה מורדם ומונשם כמעט שבועיים, כולם האמינו כי הוא יצא מזה, אפילו רבנים גדולים, לכן עם היוודע דבר מותו ביום שישי בצהרים, רבים מתושבי העיר היו המומים. מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה במוצ"ש, רבנים, אנשי ציבור, חברים ומשפחה, כולם סיפרו על דוד הפילוסוף החכם, בטרם נטמן באדמה, הפייטנים אמיל זריהן ורמי אבגי העניקו לו פיוט אבלות, דבר שריגש מאוד את הנוכחים. בתום ההלוויה, נפגשנו עם חבריו על מנת לשמוע מי היה עו"ד דוד גולן שהותיר חותם על כל כך הרבה אנשים באשקלון.
דוד גולן (אמסלם לשעבר) נולד בנר שישי של חנוכה 25.12.1951 בארפוד שבמרוקו.
המצב הכלכלי בבית היה ירוד, דלות פוגענית. אבא עבד כאיש אחזקה בשירותי קודש- בית הכנסת מקווה וכד'. את השירות הצבאי דוד עשה בגולני. במילואים שירת בפרקליטות הצבאית. הוא שירת שנים רבות בהתנדבות בתפקיד תובע צבאי בתיקי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) בעזה ובעופר. השתחרר בדרגת רב סרן. בילדות למד דוד בבית ספר ממשלתי בשפה הצרפתית. המורים היו מוסלמים ומנהל נוצרי. הוא למד בשעות הפנאי בתלמוד תורה. הרמה בצרפתית בבית ספר הייתה נמוכה, אבל דוד שולט מכוח הצילום, השמע והזיכרון הנדיר, וכן בשל העובדה ששהה שנה בפריז שהיה נשוי ואבא לשלושה ילדים קטנים. דוד עלה ארצה עם הוריו בשנת 1963 והוא בן 11.מה עשה בפריז? הוא למד פיזיקה בסורבון ומקביל למד בכולל. הוא לקח פסק זמן מעבודתו כעורך דין והתמסר ללימודים-להניע את המבערים של המוח והנשמה. החיים לא היו ורודים ומאירי פנים כפי שהם משתקפים חיצונית אצל דוד ובני משפחתו. משפחתו של דוד חוותה ייסורי-איוב. שרשרת של אסונות, תחילתם במרוקו.
אמו נכוותה באורח קשה עקב פיצוץ של בלון גז, בדירה בה עבדה. היא אושפזה במשך שנה וחצי. דוד היה אז בן 9, הבכור בבית. ההתמודדות עם אשפוז ארוך-טווח הכביד מאוד על המשפחה.
כשעלו ארצה, אחותו, בת שש נכוותה בדרגה קשה מאוד מהפלת כיריים של גז על הרצפה שגרמה להתלקחות והילדה נדחקה לפינה במקום לנוס על נפשה. אמו, שנכוותה בעבר, נרתעה והחלה לצרוח לעזרה, אך למרבה הצער, זו הגיעה מאוחר מדי. האחות לאה אושפזה 21 יום בבית חולים ברזילי. באותה עת דוד למד כשנתיים בישיבת פורת יוסף בירושלים. כשבא לחופשת פסח ,סיפרו לו על האסון הנורא. הוא ניגש לבית החולים, ראה את אחותו הקטנה שזיהתה ודיברה איתו. כעבור שעות ספורות היא נפטרה. זה היה בשנת 1964.
בחנוכה 1976, אביו, אברהם יצא מבית הכנסת בעתיקות ג', בדרכו הביתה כדי להדליק את נרות החנוכה. מונית, נהוגה בידי חבר טוב של דוד, דרסה אותו למוות. והוא בן 65 בלבד.
הוא עבד בכפר הנופש של החיילים. בחו"ל הוא היה אחראי על אחזקת בית כנסת-גבאי, אחראי על כשרות המצות-קצירת החיטה, טחינתה לקמח, כולל שמירה מפני חמץ- השמירה נמשכה גם בלילות וצורכי הקהילה היהודית. תנאי המחיה בחו"ל היו עלובים מאוד, נחשבנו למשפחה ענייה ביותר.
כוס הייסורים עוד לא מלאה-בחודש מאי 1979, אחד האחים אשר-מסעוד, חודש לפני נישואיו, ביקש לקנות חליפה מפולגת בקרית -גת. האח השני, שהיה עוזרו של ראש העיר, אלי דיין, הסיע אותו לקרית-גת. בצומת פלוגות התנגש במשאית. מותו של האחד נקבע במקום, השני נפטר כעבור יומיים-שלושה .הם נקברו יחדיו. אז, הייתי בחו"ל במשלחת של אשר חסין, שהייתה אמורה להיפגש עם מלך מרוקו ולהעניק לו תעודה של יער קק"ל על שם אביו, מוחמד החמישי. כשהודיעו לי שאני צריך לחזור לארץ, איש לא אמר מה קרה. רק במטוס הודיע לי עו"ד שמואל תמיר ז"ל (שר המשפטים) שאני צריך לקבל זריקה מאחות-דיילת. ואז הודיע לי שאחד האחים .
לאחר שעלה הבאבא סאלי לארץ התיישב באשקלון. דוד התיידד עם בנו, הרב ברוך, שהוא זה שלחץ עליו להיענות להצעת ד"ר יצחק רפאל ללמוד משפטים.
משך הזמן היה גולן מבאי ביתו של הבאבא סאלי.
סדר יומו של עו"ד גולן היה תמיד משולב בספרים, פעם כששאלו אותו לא מזמן סדר יומו, הוא השיב:
"כשעבדתי, הופעתי בבית המשפט. כמעט מדי יום קיבלתי לקוחות במשרדי. לא עבר ולו יום אחד בלי שאעיין בספרי הגות מסוגים שונים. לפני שחליתי, שלושה ערבים בשבוע הוקדשו לחוג הרמב"ם באשקלון ובאשדוד וללמוד מוסיקה אנדלוסית מהמורה הדגול, ר' מאיר אלעזר עטיה, גדול הידענים במרוקו במוסיקת העוד."
הידע העצום שלו הוא שאב תחילה מהמנוי שעשה בגלילאו, ירחון המדע והסיאנס science. לאחר מכן עשה מנוי על עיתון "הארץ" בעיקר קרא את מדור התרבות וספרים.
כששאלו אותו מה הדבר שהכי מרגיז אותך? הוא ענה "איינשטיין אמר: 'ישנם שני דברים אינסופיים: טיפשותם של בני אדם והיקום'. בשני איני בטוח. טיפשות המלווה בגאווה ויהירות, בה אנשים מתיימרים לטעון כי כל הידע שברשותם, מתועבים בעייני. כל אדם, יהיה אשר יהיה זקוק למנה של ענווה.
וכששאלו אותו מה הכי משמח אותך? הוא ענה "קריאת מאמרים ברורים שמקלים על הבנת עניינים מסובכים וכן השתעשעות עם הנכדים, עשרה במספר."
על החיבור שלו עם בית הכנת "תפארת יוחאי" של דוד יפרח, בו הוא משמש כשחקן מרכזי ומוביל את התפילות, אמר "החיבור לי עם דוד יפרח התחיל כשהייתי תלמיד בתיכון, התפללתי באותו בית כנסת בו התפלל דוד יפרח בשכונת שמשון. הידידות בינינו נמשכה עד היום. דוד הינו נדיב לב גדול"
עו"ד גולן הותיר אחריו אישה, מריה, חמישה ילדים, נכדים ומורשת ענפה, יהי זכרו ברוך.
חברים נפרדים מדוד
אלי אלעזרא, חבר ותיק של גולן הספיד אותו ואמר: "תודה לך דוד אהובינו על היותך דוד למופת ומודל עבורנו. תודה לך על חברות אמת ואהבת חינם. תודה לך על היותך מורה ומלמד ומזכה את הרבים. תודה לך על זקיפות הקומה והאדרת מורשת יהדות מרוקו בישראל. אני אומר האדם מת כאשר הזיכרון שלו מת. דוד, אתה תישאר חקוק בליבנו לעד ובוודאי נמצא את הדרך להנציח את זכרך ומורשתך באופן הולם. מכאן חיבוק גדול למרים הרעייה היקרה אשר הלכה אתו יותר מ40 שנה את כל הדרך בארץ לא זרועה, עם המון קשיים הכרוכים בחיים עם אדם ענק כמו דוד. חיבוק לאורן, סיון, שרון, אבירם ודניאל וכן לכל בני המשפחה. מניסיון, לא נפרדים מאבא, לעולם לא! הוא משנה תנוחה אך נמצא איתנו ומלווה אותנו מזווית אחרת. תודה לקב"ה על שהשאלת לנו את דוד למשך 73 שנים ויכולנו ליהנות מסגולותיו המופלאות. אין לנו חשבונות איתך. ה' נתן -ה' לקח -יהיה שם השם מבורך. נלקח מאיתנו בטרם עת אהובנו דוד. אדם גדול מהחיים- עוד שהיה קטן גדול היה. ההיכרות עם דוד נמשכת לאורך כל שנות חיי, היה חבר עם סבא שמעון חזוט לו הוא חי היה היום בן 120 , היה חבר עם אבא שלי עליו השלום וכל הזמן חבר וחלק מהמשפחה. חברות הלכה ואהבה שאינה תלויה בדבר רק חסדים, ע"פ אמונתנו, כאשר האדם מת גופו נטמן בעפר אך נשמתו ומורשתו לעד קיימים ודוד הותיר לנו מורשת. התיאור הבא ממחיש יותר מהכל אדם נאה מאוד עם שלווה מתפזרת , עורך דין, מתמטיקאי פיזיקאי, איש רוח ופילוסוף, עילוי מתהלך בקומה זקופה עם גלביה לבנה ותרבוש אדום ברחובות אפרידר. כזה היה דוד מורכב מאוד ומשלב ראיה מודרנית יחד עם דביקות הדוקה במסורת ובמורשת אבותינו. מי עוד יכול לשלב פיזיקה, תורת הקוונטים , פילוסופיה עם מישנותו של הרמב"ם. דוד הטבעת חותם בחייך. היית ברוך כישרונות מוזיקאי ,איש מדעים, פילוסוף אוטודידקט ועילוי מבורך יחד עם זאת שבעת אסונות. מעל כל אלה היית חבר מסור ונאמן ואיש רעים להתרועע, הסתלקותך בטרם עת מותירה אותנו עם חלל ענק אותו נצטרך למלא בזיכרונות הרבים שיש לנו ממך."
הרב יעקב אביטן: עו"ד דוד גולן היה ידיד נפש, איש החכמה והמדע, אדם שהייתה בו הגות ופילוסופיה יהודית, אדם שעסק בשאלות אמוניות, אדם שהפיץ צורת מורה נבוכים להבנתו, היה חזן, כבר בגיל צעיר למד בישיבת 'פורת יוסף' והיה קורא בתורה במספר בתי כנסת. היה איש מלא שמחה, ידע את כל פיוטי אבוחצירא ויגל יעקב בעל פה, הפיץ אותם בדיסקים. היה תלמיד של ר' מאיר עקיבא באנדלוסית, תמיד הייתה לו שמחה, היה לו כבוד גדול לאמו עליה השלום, היה איש מלא שמחה, חדווה, למרות המשברים שעבר, זהו אובדן גדול, היה חזן בבתי כנסת, זכיתי להיות בין האחרונים שדיברו איתו, זו בהחלט אבידה גדולה, יחסרו לנו הויכוחים איתו על דברים ברומו של עולם. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים."
ד"ר פנחס חליווה מנכ"ל מכללת אשקלון :
"דוד גולן היה דמות שאפשר לכנות פילוסוף, כי פילוסוף בנוי משתי מילים יווניות, פילו זה לאהוב וסופיה זה חכמה, דוד יותר מכל אדם שהכרתי, אהב חכמה, משחר ילדותו עשה כמה שיותר בכדי לצבור חכמה, למרות שלא למד פילוסופיה באוניברסיטה, הוא מאוד מאוד אהב פילוסופיה והלך לשיעורי תלמוד אצל סבי, ר' יעקב בן חמו, כאשר כל התלמידים היו גדולים ממנו והוא היה ינוקא, צריך להסתכל על זה בצורה מאוד מיוחדת, מדובר על שכונת שמשון של שנות ה-60 שכונה עניה, במקום שילך לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה או יטייל עם חברים, הוא העדיף ללמוד גמרא עם המבוגרים, זה מראה כמה הוא אהב חכמה, היה לו עוד צד של אהבת המורשת היהודית, של ארפוד בפרט ויהדות מרוקו בכלל, הוא מאוד אהב את המוזיקה היהודית, היינו חברים, החלפנו דעות, אפילו דברים בכתב, הוא מאוד אהב את זה, תמיד התעדכנו בדעות אחד של השני, אבידה גדול למשפחה, לעיר, ולבית הכנסת בה הנהיג שיעור קבוע על הרמב"ם. אני מתנחם בכך שבחייו חי חיים מלאים, אהב את החיים וחבל על דאבדין. אני חושב שצריכים להנציח אותו במשהו שקשור לחכמה, אני לא יודע אם אפשר לעשות זאת באשקלון, לא הייתה לו השכלה פורמלית בתחום הפילוסופיה, אך בחוג שלו אולי אפשר ליזום משהו, אני מוכן לשתף פעולה בכל דבר הקשור להנצחתו. לימודי תלמוד,
הקבלן רפי ימין:
"דוד גולן שלי.. לא מובן מתעורר מחלום, פתאום המוות תופס מקום.
איבדתי משפחה וחברים במדינה של מלחמות ופיגועים.
הוא לא סתם איש שאני מכיר, הוא יחיד מיוחד גאון להשכיר.
האיש צנוע ומעורר השתאות, נראה שאף פעם לא ממש ימות.
לחניכיו היה אי של דעת ושפיות, שבאו לשמוע לקבל משמעות.
להבין לחבר מציאות לחלום, תכלית היקום הזמן והמקום.
אזכור אותך זקוף נקי ומעונב. אולי עוד כוכב שלא נשאב"