"תנו לנו דקה לפני שניפרד"

השבוע נפרדנו מאושיית בידור, אדם שמאוד אהב לבלוט ואהב את אהבת הקהל, עצוב לי שבני משפחתו בחרו להצניע את הלוויתו במקום לארגן לו טקס מכובד שראוי ליוצר ענק כזה

אני חושבת שאין אחד בארץ שלא מכיר לפחות אחד משיריו של צביקה פיק ז"ל. אולי ישנם כאלה שפחות אהבו את ההופעות שלו, אולי היו לו שנים של שפל, אך אין עוררין על כך שהוא היה מוזיקאי מחונן. כל שיר שלו עיצב את פסקול חיינו. נכנס ללב והתיישב בו. אצלי לפחות, כאחראית על טקסים בבית הספר, הייתי מתחילה איתו את השנה ומסיימת איתו, מתחילה עם השיר "שוב נתחיל מחדש" או "נאסף תשרי", ומסיימת עם השיר "לפני שניפרד" ולא משנה כמה פעמים אשמע את השירים הללו, הלב ייצבט כל פעם מחדש. מאז שנדם ליבו של המאסטרו, נחשפנו להמון קטעי וידיאו שלו, כולל לופ של הריאלטי שעשו איתו, "המאסטרו", הפיילוט של כל תכניות הריאלטי המשפחתיות שהגיעו אחריו. האיש ידע להיות בטופ לא פעם, והוא נהנה מזה, אהב את אהבת הקהל, אהב את המוחצנות ואת המחוות שעשו עבורו. צפיתי בערב המחווה שעשו לו לפני כחודש וחצי, וראיתי עד כמה זה היה חשוב לו, הוא היה מאושר ממש. אך יחד עם זאת ראיתי עיניים עצובות, של אדם שנלחם במוות, והצליח לנצח אותו פעם אחת, אך לא הצליח לשמר את הנעורים או האנרגיה שהייתה לו לפני האירוע המוחי. פתאום, הילדה בת ה 18 שכבר התבגרה, החליטה לעזוב ולקחת איתה את שני ילדיו הקטנים שמילאו מעט את הבית העצוב, ופיק התעקש כל פעם שתיכף הוא ירגיש טוב וימשיך להופיע, זה לא קרה. הוא מצא את מותו בודד לבד, איש לא יודע כמה זמן הוא שכב לבדו על הספה ונפרד מהחיים.

איך אמרו אתמול בחדשות שישי, במשפחה אמרו שצביקה פיק נפטר מדום לב, אך אנו חושבים שהלב שלו פשוט נשבר. כל כך נכון. אך מה שעצוב בכל הסיפור זו העובדה שמשפחתו לא אפשרה לציבור הישראלי ולקהל שכל כך אהב אותו לחלוק לו כבוד אחרון, כבוד הראוי למלך, הם סירבו לטקס אשכבה ב'בימה', הם לא רצו לתעד את ההלוויה וערכו אותה במסגרת מצומצמת. אני בטוחה שאם פיק היה רק משער שהוא הולך למות, הוא היה כותב צוואה בה היה מדגיש למשפחתו שהוא רוצה הלוויה גדולה, להיפרד כך מאיש כזה, בהלוויה כל כך פשוטה, ללא הספדים, ללא תקשורת, וללא כל מחווה כפי שהוא בטוח היה רוצה. כאן המשפחה שלו הייתה מעט אנוכית, חשבה על הפרטיות שלה, ולא על הזיכרון של האבא וחבל שכך. אז אם להם לא היה חשוב כל כך להעניק לו כבוד של מלך, בואו אנו נעשה זאת, ביום האזכרה שלו, ביום ראשון, כל אחד מאיתנו ישמע שיר אחד שלו לזכרו, ולא חסר כאלה. אני מאמינה כי בעתיד, מובילי התרבות בארץ יחדשו את שיריו ויקדישו ערבים לזכרו, משום שבכל זאת, הוא הותיר חותם במוזיקה הישראלית, לחנים שכבר לא שומעים בשירים החדשים של היום וחבל שכך.