אחיי ורעיי,
״אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם״
בפרשת השבוע מתוודע יוסף בפני אחיו ואומר אני יוסף אחיכם ומרגיע אותם כי הוא רואה בכך שליחות בידי האל ולא כי נמכר לעבד על ידי אחיו. מדוע לא רואה יוסף את השלכתו לבור ומכירתו לעבד כמעשה שנעשה בידי אחיו ומה אנו למדים מכך על התנהגות אדם לחברו?
התשובות, בסרטון לפניכם.
ערב שבת פרשת ׳ויגש׳.
שבת שלום ומבורך!