לקראת חג הפסח, החלטנו לקחת את רעיון עשרת המכות שקיבלו המצרים לאשקלון, ולבחון אילו "מכות", המכונים ביום יום מגרעות, או דברים שליליים, המונעים מן העיר להיות מושלמת. כמובן שבחירת הדברים הייתה סובייקטיבית לחלוטין וברוח החג, אך אין ספק כי אם הדברים הללו ישתפרו, אשקלון תהיה העיר הטובה ביותר.
מכה ראשונה: מצב בטחוני
אין ספק שאנו האשקלונים סובלים הכי הרבה בעת הסלמה, המון אנשים פוחדים להסתובב בעיר בזמן לחימה, אשקלון מופגזת ללא הרף, דבר שהוריד את התיירות בעיר לשפל המדרגה והוביל לסגירת מלונות ואתרי תיירות כמו, אשקלונה. את המצב הביטחוני הבעייתי, אין באמת אף ראש עיר שיכול לפתור.
מכה שניה: זיהום אוויר
קצצ"א ותחנת הכוח, הם ללא ספק הנזק הסביבתי הכי גדול של העיר, ולא פעם דובר על הנזק העתידי, המחלות והזיהום שאנו, תושבי העיר מקבלים באופן ישיר מהמוקדים הללו, השאלה אם פה באמת אפשר לעשות משהו? בכל זאת, זה לא כזה פשוט.
מכה שלישית: מדרחוב בגסיסה
לא משנה כמה מנורות וכמה משתלבות ישימו במדרחוב, או כמה אירועים קטנים יעשו בו, המדרחוב לא מתרומם, עסקים נסגרים בו מידי חודש. בערבים, בית העלמין יותר תוסס ממנו, ונראה שכבר אין ממש חיים במדרחוב, מזל שה'קפה של רוז'ה' מעט מחייה אותו, אך כאן צריך תוכנית יסודית ולחשוב מחוץ לקופסא.
מכה רביעית: היעדר תעסוקה
בעיר אשקלון אין ממש אפשרויות תעסוקה חוץ מעיריית אשקלון, שהפכה למקלט למובטלים, וכולם רוצים לעבוד בה, כאילו זה המקום הכי טוב שיש, ואלו השאיפות של האשקלוני הממוצע, האשקלוני הנאור יותר, יוצא פשוט בבוקר לעבוד מחוץ לעיר. העצמאים שורדים בקושי, והשכר הממוצע באשקלון הוא בדרך כלל מינימום.
מכה חמישית: כדורגל
נפילתה הכואבת של הפועל אשקלון היא בהחלט המכה הכי קשה שספגה העיר אשקלון, עצוב
לראות איך מפעל חיים של העיר, גסס לאט לאט עד שנעלם, במקביל, יש לך יו"ר של קבוצה אחרת, 'מכבי אשקלון', שמתנהג בבריונות לא פעם, מול העירייה ומול הילדים שלומדים אצלו כי הוא חוג הכדורגל היחיד שנשאר בעיר, ואתה מבין עד כמה הכדורגל באשקלון בבעיה, במכה הזו צריך לטפל, או טיפול שורש או עקירה כירורגית.
מכה שישית: לכל איש כיכר
הזילות בשמות הכיכרות בעיר לכל מיני אנשים, בלי שום סיפור, בלי שום פעילות מיוחדת רבת שנים, הפך כבר לבדיחה, מצב שכבר מביא אנשים בכירים לחשוב כי מביך להיות מונצח, לאחרונה ניכר כי בעיר אשקלון נבנים כיכרות בכדי לתת שמות לאנשים שאף אחד לא שמע עליהם קודם, העיר הפכה לאתר הנצחה אחד גדול, רק לא של חללים.
מכה שביעית: חוסר במועמדים
העובדה שעוד מעט בחירות, ואף אחד לא רוצה להתמודד להנהגת העיר, מייצרת תמונת מצב עגומה, לפני עשור היו 13 מועמדים לראשות העיר, היום אפילו למועצת העיר לא ניתן למצוא מועמדים, מה קרה בפוליטיקה המקומית שהרחיקה ממנה כל כך הרבה אנשים? זו מכה קשה לעיר, משום שהמון אנשים שיכלו להשמיע את קולם ולהצטרף לפוליטיקה נמנעים מלעשות זאת, והדברים נשארים כמו שהם.
מכה שמינית: מצוקת חניות
ניסיתם להחנות את הרכב שלכם באחת השכונות בעיר בשעות הערב? זו כמעט משימה בלתי אפשרית, ניסיתם להגיע לבניין העירייה או לקניון בצהרי היום? אל תתאמצו! מצוקת החניה בעיר, למרות כל החניונים שנבנו, למרות החניה בתשלום, היא פשוט בלתי נתפסת, האם העיר לא נערכה לעובדה שהיא מתפתחת וגדלה?
מכה תשיעית: פקקים
ואם בחניות עסקינן, הפקקים בעיר זה לא משהו יותר טוב, לא לנסות לצאת מהשכונות הצפוניות של אשקלון בבוקר, לא לנסות לחזור אליהן אחה"צ ולא לנסות להגיע למדרחוב ביום שישי, הפקקים בעיר כבר הורסים את החשק לצאת החוצה, נקווה שהמחלפים החדשים יתנו מענה, אך עד שזה יקרה, אין ספק שזו מכה רצינית
מכה עשירית: קובי סויסה
המכה הכי קשה, כי זו המכה היחידה שיוצאת החוצה ולא נשארת בבית. התדמית השלילית של העיר, אותה יצר לנו קובי סויסה בתכנית 'גולסטאר' היא משהו שאלפי פרסומות חיוביות על העיר לא יוכלו לתקן, כשבן אדם מציג עצמו מאשקלון, תוך שהוא מתנהג בצורה קיצונית, מצייר את העיר כעיר של שבורים שבורות והופך למושא ללעג, לנו לא נותר אלא להתפלל שלא יהיו שידורים חוזרים, 'המותג', יוצר נזק תדמיתי שקשה לנו מאוד לתקן, לצערנו, תמיד המכות הכי קשות מגיעות מהבית.
עם כל המכות הללו, לי אין עיר אחרת, אני אוהבת את אשקלון, גאה בהתפתחות שלה, מעריכה את מנהיגיה ואוהבת את תושביה, ולכן קחו הכל בהומור. מאחלת לכולם, חג פסח שמח וכשר